Categories
ברוכה החיים הרהורים תופרת חלומות

נהיגה בטוחה

כשסיפרתי לאמי שאני מפחדת לנהוג, בגלל פוסט טראומה מהתאונה שהיתה לי, היא הציעה לי פתרון שמשמש אותי מאז בכל פעם שאני נכנסת לאוטו

פעם נהגתי כל בוקר מחיפה לאורנים וחזרה. זה היה לי קל ומהנה. להיות על ההגה. להיות שליטת הזמנים שלי. ואז, יום אחד, בשנת 2011, כשעמדתי בפקק בלילה באזור יגור, עוד לפני המחלפים שם, הפקק התקדם ואני איתו והרכב שהיה מאחוריי נשאר ולא זז. ואז זה שמאחוריו צפר לו, וההוא נסע במהירות ונכנס בנו מאחורי. ישבנו חברה ואני ברכב קיה סטיישן שהפך לאקורדיון. זה היה מפחיד

ומשתק.

את המשתק לקח לי כמה ימים להרגיש. בעיקר, זה בעיקר הוריד אותי מהכביש ופחדתי לנסוע. הפחד שדבר כזה שוב יקרה ממשיך לחיות בתוכי. אני נלחמת בפחד הזה כל פעם כשאני נוהגת בסביבה עירונית ובין עירונית ןהכי כשאני בפקק. מאז אני ממש לא אוהבת פקקים, אבל לא בגלל שקשה לי להתקדם לאט ולחכות. בגלל שאני מפחדת משידור חוזר.

סיפרתי לאמא שלי על הפחד התמידי הזה והיא הציעה שאייצר כדור הגנה שיגן עלי כל פעם שאני נכנסת לאוטו

בזכות כדור ההגנה, אני מצליחה לנהוג לכל מקום. אפילן, אפילו נהגתי בוקר אחד באמצע ספטמבר מחניתה לאזור התעשייה חולון כדי לאסוף את הספרים שלי.

כשאני נוהגת, אני מדמיינת כדור של הגנה ואור סביבי.
ואז בדמיוני אני מותחת אותו ועוטפת את האוטו שלי. אבל אני יודעת שלא מספיק להגן על האוטו. אני מגדילה אותו עוד ועוטפת את כל המכוניות שאיתי על הכביש. ואז, בפרץ של נדיבות, אני מתחת ומגדילה את כדור ההגנה על כל הכביש, כל הארץ. ואז, אז אני רגועה…

ראיתם פעם איך פרות הולכות? הן תמיד בקשר עין גם עם הסביבה והסכנות אבל בעיקר זו עם זו. הן לא מתנגשות. הן עדינות. ככה אני רוצה את הכבישים. מכונות גדולות ומסוכנות נוסעות בעדינות

שבת שלום לקוראים. סעו באור

עינבל

By Inbal Weisman

I am a creative woman, mother, wife and daughter. I write, illustrat and make dark photography. Nidan - 2nd black belt in karate. A strong and healthy woman.
עינבל ויסמן, ילידת 1975, גרה בחניתה. בעלת תואר ראשון בביולוגיה ובחינוך. אמנית צילום, איור ופיסול. מדריכת קראטה דאן 2.
רעיה, אמא בחינוך ביתי, דודה, בת ונכדה. תופרת חלומות ומגדלת חתולים, כלבה וגינת מרפא

3 replies on “נהיגה בטוחה”

וואי עינבל, כל כך מזדהה. גם אני סוחבת טראומה מתאונה בפקק. תאונה קלה קלה, אבל שנשארת. אקח את כדור ההגנה שלך איתי בפעם הבאה שאסע.

Comments are closed.