Categories
הרהורים

לנהוג באור אחרון

בקצה היום נהגתי בצילם הכחלחל של רכס הרי מירון. אורות אחרונים של היום צבעו את שולי הנוף בכתום חם, ובשמיים נתלה צנים ירח, ציפורן דקיקה וענקית של ראש חודש חשוון.


אני לא אוהבת לנהוג בחושך, אמרתי כשנפרדתי מחברותיי בפארק הירדן בשלהי קבלת השבת הקהילתית.
אבל מה תעשי, שאלה חברה, והשמש בדיוק שקעה?
אל דאגה, שאריות של אור יאירו את דרכי עד שאגיע לכבישים המוכרים.
בעליות לחניתה נפל הלילה באחת.
רסיסי אור היום השמח שהיה לי הפכו לשמיכה כהה ובה ירח דקיק מאיר באור קלוש.
את הדרך לחניתה אני יכולה לנהוג בעיניים עצומות, אמרתי לעצמי ועליתי על אורות גבוהים.
נהגתי הביתה על רסיסי אור ואדים של שמחה.
היה יום נפלא.

By Inbal Weisman

I am a creative woman, mother, wife and daughter. I write, illustrat and make dark photography. Nidan - 2nd black belt in karate. A strong and healthy woman.
עינבל ויסמן, ילידת 1975, גרה בחניתה. בעלת תואר ראשון בביולוגיה ובחינוך. אמנית צילום, איור ופיסול. מדריכת קראטה דאן 2.
רעיה, אמא בחינוך ביתי, דודה, בת ונכדה. תופרת חלומות ומגדלת חתולים, כלבה וגינת מרפא

2 replies on “לנהוג באור אחרון”

אני רוצה להגיב