Day 2 – HP and Japanese

On my 2nd day I went to a Harry Potter tour with strawberry free tours.

בבוקר ה3 לדצמבר, לקחתי לי רכבת ותחתית והגעתי ללסטר סקוור
כשאת מטיילת עצמאית, רק את ועצמך, יותר קל להתחבר עם אנשים, וגם לא להתחבר.
כשמתחשק לי להתחבר אני יוצרת קשר עין. כשלא מתחשק- אני לא. ככה אני מדויקת לי. כשמתאים לי לבד הלבד מהנה.

בזכות השבוע שלי באקסל בחודש אוקטובר, הרגשתי עצמאית והסתדרתי נהדר עם התחבורה הציבורית. אפילו שמות התחנות שיעשעו אותי במידה זהה.

לסטר סקוור. אין לי מושג איך המקומיים מבטאים את השם הזה. הקריינית בתחתית בולעת חצי משפט וכל מה שנשאר זה סקוור.

אז יצאתי מלסשסטרסקוור הזאתי, הבטתי אנה ואנה, הג'פיאס בטלפון שוב התחיל לרדוף אחרי הזנב של עצמו, אז עשיתי מה שאני תמיד עושה פה, בלונדון. דחפתי אותו עמוק בתיק והתבוננתי סביבי. מיד הגיע אלי עובד תחתית, מהודר בווסט התחתית הרשמי והכתום, וראה שאני אבודה מעט, ושאל אותי, How can I help you' young lady

כבר התרגלתי שאני היאנג ליידי של העובדים פה, נחמד להיות יאנג ליידי, והוא הסביר לי לאן ללכת והלכתי תוך שהוא מלווה אותי בקריאות עידוד בסגנון

there you go

שאלמלא ידעתי שמגיעות באמת מטוב ליבו הייתי חוששת שהוא צוחק עלי.

אז ת'יר אי גו, הגעתי לנקודת המפגש לסיור הארי פוטר, בין חנות מנמ המשעממת וחנות הלגו הענקית המשעממת לי באותה המידה.

הוצאתי את הטלפון והגוגל מפות שלי הדליק' לי מלא אורות- כל מיני דברים שסימנתי מראש ריצדו על המפה. שם בצד צ'ינה טאון, יש שני מקומות שרציתי לאכול בהם. בצד השני, מרחק דקות, יש את המרכז היפני japanese center

בו תיכננתי לאכול מוצ'י ולקנות ממתקים יפנים.
הלכתי לאט. כפות הרגליים שלי מכתיבות לי את הקצב. לאט אבל בטוח. הזהרתי את המדריכה, שיתכן שהקצב יהיה לי מוגזם ואז אעזוב אותם. היא רק ביקשה שאגיד לה. אם אעזוב. אז הלכנו לטרפלגר סקוור, ולדיאגון אלי, ולנוקטורנו אלי, ואז היא התחילה לרוץ לעבר האמבנקמנט וזו הנקודה שממש התאמצתי אבל הצלחתי לתפוס אותה דוהרת מטה ולהגיד לה- איטס טו מצ' פור מי, דיר, גוד ביי.

נכנסתי לקריפטא, בעיקר בשביל השירותים. היה שם ריח של חדר אוכל קיבוצי וזה לא עורר לי תיאבון. גם לא הייתי ממש רעבה אז הלכתי ל CASA ART
ופינקתי אותי בעט ציפורן ודיו ודפים לצבעי מים.

קישור לרשימת הגוגל מפות לונדון שלי ולכל המקומות בפוסטים הללו.

https://maps.app.goo.gl/VvFizjXhsTnn5vep6

היה לי נחמד כי התמצאתי היטב בסביבה, אחרי הכל זו פעם שלישית שלי בחודשיים האלו שאני מסתובבת כאן (בסוף אוקטובר הייתי פה בסיור יום עם סנדמן טור וערב למחרת עם חברתי דפנה ברעם) אז החלטתי להגשים את מסלול יפן שתיכננתי.

הלכתי לצ'ינה טאון, ונכנסתי לאכול במסעדה יפנית קטנה ונהדרת

מסעדה צפופה, פורמייקה כמו פעם, חסרת חן אבל טעימה להפליא

המלצרית הושיבה אותי בשולחן עם סועד אחר. אחרי זמן מה התחלנו לדבר. מנואל, אמר לי שהוא מקדיז. אוה, שמחתי.ביקרתי בקדיז. האמת,התפתל מנואל, שאני מעיר שאף אחד לא מכיר. לא רחוקה מקדיז. חרז. היה משעשע, כי ידעתי איפה חרז ואפילו ביקרתי בה במאי. קישקשנו קצת, שילמתי ויצאתי ליעד הבא.

מידורי (ירוק ביפנית) היא חנות פופ אפ שמגישה קינוחים יפנים ומשקאות חמים וקרים מתה ירוק יפני (מאצ׳ה).

התחשק לי לטעום קינוח יפני. כדורי אורז מתוק על ממרח שעועית וסוכר חום. היה אסתטי באורח מוזר. ומוזר בפה. אבל נהנתי מהחוויה.

הלכתי דרך צ׳ינה טאון, שהיתה מוארת נגוהות לקראת כריסטמס הקרב ובא, וברחובותיה עמדו מלצרים פתיינים שחיפשו (לשוא, היה קר וריק) לקוחות.

משם המשכתי ליעד היפני הבא ברשימה שלי. Japanese Center

מצאתי בו כדורי גלידה מצופים בצק אורז מתוק (מוצ׳י) ואכלתי שלושה טעימים מאוד. קניתי קצת פוקי לילדים, וקיטקט סגול בטעם עוגת תפוחים. השעה כבר היתה שתיים אחה"צ והשמש התחילה לשקוע. נעשה קר מאוד. וזה הסימן שלי להתקפל ולמצוא את דרכי חזרה למלון למקלחת חמה ושעה מנוחה. לקראת יציאה נוספת לעיר בלילה. מלווה הפעם בחבר הכי טוב שלי ואישי האהוב.