סיפור על אומץ ועל גיורא

לפני הרבה הרבה שנים, כשאמא היתה סטודנטית צעירה בשנה אלף (לא שנת 1000 אלא השנה הראשונה, הנקראת גם שנה א') בטכניון, צייר המרצה משהו על הלוח.
ושאל את הסטודנטים (300 בערך, אולמן כזה, למי שמכיר)
מה זה?

ועשר ידיים ברחבי האולם הורמו באומץ (וכל שאר 290 הסטודנטים עצרו את נשימתם וחיכו).

המרצה, נדמה לי גיורא משהו, נתן לכמה ידיים לענות. אמא שלכם, אגב, גם היא הצביעה. אמא שלכם היתה אמיצה מאוד והתיישבה בשורה הראשונה.

בכל אופן, גיורא משהו העדיף קודם לתת לידיים הרחוקות לענות.

והתשובות שנשמעו היו מוזרות מאוד.

פונקציה.

כובע.

הר.

קישקוש.

רגע לפני שגיורא משהו הרים ידיים (זאת אומרת, בלשון יפה – ויתר) הוא נזכר ביד ההיא מקדימה, שהיתה שייכת לצעירה מתולתלת שישבה כמעט לבדה בשורה הראשונה. מימינה ישבה ש', לימים חברתה הטובה. משמאלה ישבה מ', שהיתה חברתה ממקודם. וככה הן כבשו את השורה הראשונה באומץ שלהן, וגם בגלל שהאמינו בעצמן וחשבו שבשורה הראשונה יקל עליהן להיות תלמידות מצויינות.

אז גיורא משהו, המרצה לחדו"א אחד, העביר מבט מתוסכל על פני אולם אולמן, מלא בבשר טרי שחושב שמצוייר כובע על הלוח. ואז נתן לאמא שלכם לדבר. והיא אמרה-

נחש בריח שבלע פיל.

והגיורא היה מאושר. והוא ביקש מאמא שלכם להוכיח.

אז היא ניגשה אל הלוח ולקחה את הגיר, כי פעם לפני הרבה שנים כתבו הכל בגיר, וזה גם חרק ועשה צמרמורות איומות ביחוד כשגיורא התעצבן או סתם נשבר לו (הגיר, הגיר) אבל זהעוד יקרה, זה עוד טרם קרה בשלב ההוא. בשלב ההוא היא פשוט ניגשה אל הלוח וציירה בתוך הנחש את הפיל, בדומה לנחש שבלע פיל בספר הנסיך הקטן שאנחנו מכירים היטב.

והגיורא היה ממש מרוצה ואמר לאמא שלכם-  צדיק אחד בסדום. וכשהוא אמר את זה הוא התכוון- שאמא שלכם היתה היחידה מבין המצביעים (ואולי לא היחידה מתוך 300 התלמידים אבל מי שלא מצביע לא משפיע) שידעה את התשובה שהוא חיכה לה.

ואז הוא אמר לקהל ההמום- תקראו את הנסיך הקטן.

ועלתה תרעומת מהקהל. "זה לא היה ברפרנס! זה לא היה ברשימות! מה זה הדבר הזה?"

השיעור הסתיים, וכל מיני מצביעים התחילו להגיע אל הסטודנטים מקדימה ולשאול את זו שידעה- אבל מאיפה ידעת? ומה זה הנסיך הקטן?

וזו שידעה אמרה ספר.

ספ מתימטיקה? ספר חדו"א? ספר מחשבים?

לא, היא אמרה. ספר ילדים.

סימני השאלה נותרו תלויים באוויר כשהיא הסתובבה אל הקהל שעקב אחריה ואמרה- היו שלום ותודה על הדגים. והלכה.

ימים לאחר מכן נשמעה במסדרון השאלה. איזה דגים?

וכך, ילדים, הסתיים השיעור הראשון שלי בחדוא 1 בטכניון, ואני ושאר הדולפינים הלכנו לבריכה המצוינת שם לשחות ולהרגע ממפגשים עם אנשים שחושבים שהם חכמים גדולים אבל לא קוראים ספרים. .

באהבה

המתולתלת.

שורדיץ – גרפיטי אסתטיקה ואוכל London day 4

שורדיץ' – טיול אוכל ואסתטיקה

ביום הרביעי הצטרפתי לסיור אוכל בשורדיץ' דרך טיולי סטורברי. בטכניקה הזו, מצטרפים לטיול בלי לשלם סכום מראש, אך בסופו מקובל לשלם לפחות 10 פאונד ואפשר יותר. הדריכה אותנו ניב Neve
המצוינת. די בהתחלה, עוד כשדיברתי עם ניב והראתי לה את הצילום האפל שלי, קלטה אותי שירלי המקסימה ובעלה. גם הם המתינו לסיור וגם היא, כמוני, התעכבה כל פעם בשביל לצלם . אז כל הקבוצה חיכתה – לשתינו. היה ממש כייף.

ניב לקחה אותנו לביגל המפורסם, שם אכלתי בייגל עם חמאה בארבעים פני (היה מצוין)

משם הלכנו לשוק ספיטפילד ולפיש אנד צ'יפס (אשר ויתרתי עליהם) אך בשוק ספיטפילד הנהדר מצאתי משהו שחלמתי עליו הרבה. צלחת פיוטר בת מאתיים שנה (אולי) לצילומים שלי.

נהנתי להסתובב בין הדוכנים. אוירה נהדרת.

צלחת פיוטר מהמאה ה17

מוטיב הברוקולי בברוקליין, שיעשע והיה נחמד לגלות כל םפעם עוד ברוקולי על קיר מזדמן.

לקינוח הגענו לחנויות ממתקים ושוקולד נהדרות. שתינו שוקולד חם וטעמנו רחת לקום (שלא עפתי עליה) אבל הצטלמה יפה

נשאר לי טעם של עוד- בעיקר לסיור גרפיטי. אבל למי שלא רוצה סיור מודרך, מצורפת המפה הבאה שעוזרת לטייל עצמאית בין הציורים והגלריות.

קישורים שימושיים:

סיור אוכל בריטי בשורדיץ

מפת גרפיטי וגלריות בשורדיץ'

שוק ספיטפילד הישן והמקסים

לעוף על גריניץ׳ – day 3

אין לך מה לחפש בגריניץ׳, אמר הבן שלי. משעמם שם. אין שם כלום, הוא אמר.

אבל לי משעמם נשמע מרגיע. הלא אני בחופשה, ולאט ומשעמם זה בדיוק מה שאני צריכה.

לקחתי את הרכבל משום מקום (ויקטוריה דוקלנדס) לשום מקום (צפון גריניץ׳, מתחם קניות, חניון ותחנת רכבת תחתית) עם תצפית מרהיבה מעל התמזה.

אני, שנושאת בגאוה פחד גבהים, עליתי על הדבר הזה לבד ונהנתי לי. התחבאתי מאחורי המצלמה, צילמתי והתרגשתי מהגובה. זה קצת כמו לטוס. אמרתי לעצמי- עינבל, חיזרי לכאן אחרי השקיעה. תקבלי תאורה מענגת יותר לצילום. בדקתי מתי השקיעה ותיזמנתי לחזור ברכבל בדקות שאחריה. To be continued

הקצב שלי מוכתב על ידי כפות רגליי. אני הולכת לאט. צועדת ברכות על הכפות הללו. האיזור של צפון גריניץ׳ תעשייתי ומודרני להפליא ושמש צחורה הפליאה לחמם. 12 מעלות ויבש.

צעדתי אל מתחם ה O2 שמשמש כשטח הופעות, איזור מסעדות ואיזור קניות למיליונרים. הכל נראה או-כה-יקר ומודרני. על חלל.

אבל זה לא ריגש אותי (את הבן אולי כן היה מרגש פה). השתוקקתי לאמנות ועצים ושלכת. עליתי על קו אוטובוס 188 מתחנת צפון גריניץ׳ הסמוכה. נסענו מרחק של 15 דקות ב45 דקות כי ככה התנועה פה. עמוסה. והגעתי לבית המלכה בגריניץ׳ לראות את התערוכה בגלריה ולטייל בגנים.

הלכתי לאט, נהנתי מהשמש והמרחב, התערוכה בפנים וגרם המדרגות המפורסם

ציורי פורטרט של בית המלוכה מעטרים את הגלריה
תקריב לפרטי הלבוש של אליזבת, ציור נפלא
אולם

ואחרי זמן מה יצאתי החוצה והתחלתי לטייל לכיון מצפה גריניץ׳. לקחתי את הזמן. עליתי לאט. ישבתי ליד עצים. שיחקתי עם כלבים. נחתי. נהנתי מהטבע. ברגע מסוים תקף אותי רעב ממש ואז נגלה לפני שיח פטל ענק שהאכיל אותי היטב.

המשכתי לטייל לאט ובהנאה בין עצים בשלכת, שבילים בוציים, פטריות וערמונים

השמש החלה לרדת, הסימן בשבילי להאיץ כדי להספיק לנסוע ברכבל בשקיעה. אז עליתי לבית הקפה למעלה, שתיתי שוקו חם, אכלתי לי סקונס צימוקים עם חמאה וריבה וסנאי ושתי יונים ניסו לחטוף לי אותו ללא הצלחה. וירדתי בחזרה לכפר למטה. הירידה היתה זריזה, כעשר דקות, ונשאר לי זמן לטייל בין החנויות ולדבר עם אנשים נחמדים.

עם קו 188 בחזרה לצפון גריניץ, הספקתי לעלות על האמרייטס ולהתענג על צילומים אחרי השקיעה

זה היה יום גריניץ' נפלא! לא השתעממתי בכלל, נהנתי מכל פינה.

עינבל

טיפים לצילום פטריות

עוד רגע קט והפטריות ישובו לבצבץ על קרקע היער, על העצים, בין האבנים ועל השבילים.

גובה המצלמה- מונחת על מצע היער

טיפים לצילום פטריות מוצלח:

  1. גובה המצלמה. הגובה האידיאלי הוא גובה נמלה. להניח את המצלמה על הקרקע או כמה שיותר קרוב לפני השטח.
  2. זוית צילום ראשונה היא מהצד, עדיף מעט מתחת לכיפת הפטריה כך שאפשר יהיה להבחין בצורות שמתחת לכובע. האם אלו דפים או ספוג, חרירים או שיניים? זהו מידע חשוב למתבונן. זוית צילום חשובה נוספת היא מבט על. דוגמא וצורת הכובע. המבט מלמעלה, כולל קצת מהמצע עליו יושבת הפטריה. זהו מידע נוסף וחשוב.
  3. תאורה – טבעית, עדיף להעלות את הרגישות (iso) ולא להשתמש במבזק. השימוש במבזק משטיח את התמונה ומעוות את הצבעים. עדיף תמיד להמנע ממנו בצילום טבע. בסדנה איתי תלמדו טכניקות נוספות להשגת תמונה מוארת בחשכת היער.
  4. רקע הסביבה- הפטריה תהיה בסביבה הטבעית שלה. לצלם פטריה על רקע שולחן מטבח יהיה פחות מלבב מלצלם אותה בסביבה הטבעית שלה. תמיד נעשה מאמץ להשאיר אותה במקומה, לא לעקור ולהזיז, אבל ניתן קצת לפנות את העלים מסביבה ו"לחלץ" אותה כך שתבלוט בתמונה.

נצא ליער ונחזור עם צילומים נוטפי חיים ועוצמה. צילומי פטריות. 24.1.2020, שישי בבוקר, סדנה חורפית לצילום פטריות ביער חניתה בהדרכתי.

פטל

הבנין החרב

הנחתי לרגליים שלי לקחת אותי, לא על השביל אלא בין עלי השלכת והבנין החרב שעלה בין העצים.
התיישבתי על מצע עלי שלכת והתמסרתי לשמש חורפית.


המשכתי לטפס, ולפתע הבחנתי בשיח פטל עצום. ניגשתי אליו בזהירות, הרגשתי רעבה וידעתי שאלך לבית הקפה בפסגה, אבל לא מיהרתי להגיע לשם. להיפך. האטתי עוד יותר, עצרתי לשבת, להתבונן, להריח את האדמה.
שיח הפטל החליט להעניק לי תשורה- והציע לי פירות בשלים ויפים. אכלתי מהם בודדים והתמלאתי מעט בפטל והרבה בשמחה.


אני אחת עם הטבע, והטבע מספק לי את צרכיי.
משם עוד טיפסתי ועליתי ומצאתי פטריות, וערמונים, וכלבה בשם מולי ששיחקה איתי בכדור טניס. כל אלו הציפו אותי באושר.
גריניץ', 4-12-19

Day 2 – HP and Japanese

On my 2nd day I went to a Harry Potter tour with strawberry free tours.

בבוקר ה3 לדצמבר, לקחתי לי רכבת ותחתית והגעתי ללסטר סקוור
כשאת מטיילת עצמאית, רק את ועצמך, יותר קל להתחבר עם אנשים, וגם לא להתחבר.
כשמתחשק לי להתחבר אני יוצרת קשר עין. כשלא מתחשק- אני לא. ככה אני מדויקת לי. כשמתאים לי לבד הלבד מהנה.

בזכות השבוע שלי באקסל בחודש אוקטובר, הרגשתי עצמאית והסתדרתי נהדר עם התחבורה הציבורית. אפילו שמות התחנות שיעשעו אותי במידה זהה.

לסטר סקוור. אין לי מושג איך המקומיים מבטאים את השם הזה. הקריינית בתחתית בולעת חצי משפט וכל מה שנשאר זה סקוור.

אז יצאתי מלסשסטרסקוור הזאתי, הבטתי אנה ואנה, הג'פיאס בטלפון שוב התחיל לרדוף אחרי הזנב של עצמו, אז עשיתי מה שאני תמיד עושה פה, בלונדון. דחפתי אותו עמוק בתיק והתבוננתי סביבי. מיד הגיע אלי עובד תחתית, מהודר בווסט התחתית הרשמי והכתום, וראה שאני אבודה מעט, ושאל אותי, How can I help you' young lady

כבר התרגלתי שאני היאנג ליידי של העובדים פה, נחמד להיות יאנג ליידי, והוא הסביר לי לאן ללכת והלכתי תוך שהוא מלווה אותי בקריאות עידוד בסגנון

there you go

שאלמלא ידעתי שמגיעות באמת מטוב ליבו הייתי חוששת שהוא צוחק עלי.

אז ת'יר אי גו, הגעתי לנקודת המפגש לסיור הארי פוטר, בין חנות מנמ המשעממת וחנות הלגו הענקית המשעממת לי באותה המידה.

הוצאתי את הטלפון והגוגל מפות שלי הדליק' לי מלא אורות- כל מיני דברים שסימנתי מראש ריצדו על המפה. שם בצד צ'ינה טאון, יש שני מקומות שרציתי לאכול בהם. בצד השני, מרחק דקות, יש את המרכז היפני japanese center

בו תיכננתי לאכול מוצ'י ולקנות ממתקים יפנים.
הלכתי לאט. כפות הרגליים שלי מכתיבות לי את הקצב. לאט אבל בטוח. הזהרתי את המדריכה, שיתכן שהקצב יהיה לי מוגזם ואז אעזוב אותם. היא רק ביקשה שאגיד לה. אם אעזוב. אז הלכנו לטרפלגר סקוור, ולדיאגון אלי, ולנוקטורנו אלי, ואז היא התחילה לרוץ לעבר האמבנקמנט וזו הנקודה שממש התאמצתי אבל הצלחתי לתפוס אותה דוהרת מטה ולהגיד לה- איטס טו מצ' פור מי, דיר, גוד ביי.

נכנסתי לקריפטא, בעיקר בשביל השירותים. היה שם ריח של חדר אוכל קיבוצי וזה לא עורר לי תיאבון. גם לא הייתי ממש רעבה אז הלכתי ל CASA ART
ופינקתי אותי בעט ציפורן ודיו ודפים לצבעי מים.

קישור לרשימת הגוגל מפות לונדון שלי ולכל המקומות בפוסטים הללו.

https://maps.app.goo.gl/VvFizjXhsTnn5vep6

היה לי נחמד כי התמצאתי היטב בסביבה, אחרי הכל זו פעם שלישית שלי בחודשיים האלו שאני מסתובבת כאן (בסוף אוקטובר הייתי פה בסיור יום עם סנדמן טור וערב למחרת עם חברתי דפנה ברעם) אז החלטתי להגשים את מסלול יפן שתיכננתי.

הלכתי לצ'ינה טאון, ונכנסתי לאכול במסעדה יפנית קטנה ונהדרת

חזית המסעדה

מסעדה צפופה, פורמייקה כמו פעם, חסרת חן אבל טעימה להפליא

המלצרית הושיבה אותי בשולחן עם סועד אחר. אחרי זמן מה התחלנו לדבר. מנואל, אמר לי שהוא מקדיז. אוה, שמחתי.ביקרתי בקדיז. האמת,התפתל מנואל, שאני מעיר שאף אחד לא מכיר. לא רחוקה מקדיז. חרז. היה משעשע, כי ידעתי איפה חרז ואפילו ביקרתי בה במאי. קישקשנו קצת, שילמתי ויצאתי ליעד הבא.

מנת אטריות סובה במרק ותה ירוק

מידורי (ירוק ביפנית) היא חנות פופ אפ שמגישה קינוחים יפנים ומשקאות חמים וקרים מתה ירוק יפני (מאצ׳ה).

התחשק לי לטעום קינוח יפני. כדורי אורז מתוק על ממרח שעועית וסוכר חום. היה אסתטי באורח מוזר. ומוזר בפה. אבל נהנתי מהחוויה.

כדורי אורז מתוק על ממרח שעועית וסוכר חום

הלכתי דרך צ׳ינה טאון, שהיתה מוארת נגוהות לקראת כריסטמס הקרב ובא, וברחובותיה עמדו מלצרים פתיינים שחיפשו (לשוא, היה קר וריק) לקוחות.

צ׳ינה טאון לונדון בצהריים קר של דצמבר
פוקי, המקור למקלות כיפכף

משם המשכתי ליעד היפני הבא ברשימה שלי. Japanese Center

מוצ׳י מאצ׳ה, מוצ׳י פטל ומוצ׳י קרמל מלוח.

מצאתי בו כדורי גלידה מצופים בצק אורז מתוק (מוצ׳י) ואכלתי שלושה טעימים מאוד. קניתי קצת פוקי לילדים, וקיטקט סגול בטעם עוגת תפוחים. השעה כבר היתה שתיים אחה"צ והשמש התחילה לשקוע. נעשה קר מאוד. וזה הסימן שלי להתקפל ולמצוא את דרכי חזרה למלון למקלחת חמה ושעה מנוחה. לקראת יציאה נוספת לעיר בלילה. מלווה הפעם בחבר הכי טוב שלי ואישי האהוב.

נחתי וציירתי לי מחוויות היום על פנקס שרכשתי בחנות האמנות המתוקה Casa Art שבככר טרפלגר.

לונדון לטיילת העצמאית- מבורו מרקט לטאוור דרך טייטמודרן

נחתתי ביום שני ברבע לעשר בבוקר.
השדה היה ריק למדי, ו"שרשרת החיול" לתוך אנגליה זרמה בזריזות.
תוך זמן קצר מצאתי את תחנת התחתית לכיון גרין פארק.
נסעתי ללא מזוודה. רק תיק הצילום על הגב, מעיל חם ונעלי הליכה טובות.
לבשתי טוניקה מעל מכנסיים.

הבגדים התרמים היו ארוזים ולא טרחתי ללבוש אותם.
נסעתי קלילה.

ברגע הפכתי מתיירת לחוקרת ארצות ותרבויות, וככה נסעתי לגרין פארק.

הלכתי בסבלנות את שלושת הקילומטרים (אני מגזימה בכוונה) לפלטפורמה של הג׳ובילי

ליין ונסעתי איתו עד תחנת לונדון ברידג׳.
זה היה בשני בבוקר, השעה היתה 11.
בורואו מרקט רק נפתח, ועיקר האנשים שהלכו בו היו מקימים.
היה זמן. בשפע. אז דיברתי עם האנשים הנחמדים, וצילמתי נקניקים מיוחדים, לחם,

פירות.

טעימות מבורו מרקט בשני בבוקר

היה קר והיה לי טוב ככה.
משם הלכתי לשחזור של הגולדן הינד, היא לא ריגשה אותי אז המשכתי בדרך לכיון גשר המילניום.
היה קר והיה לי לא נעים. אז נכנסתי למסעדה קטנה וישבתי שם לתה דלוח מאוד וכריך עם חסה ואבוקדו.


התחממתי מאוד אז חזרתי לקור הכחול שבחוץ.


מכאן לשם, הלכתי ברגל מסנט ג׳יימס לטאוור אוף לונדון ובדרך צילמתי את הרבה אבל הכי אהבתי את העלה.
זהו.

זה מה שרציתי.

העלה