איכשהו זה תמיד קורה לי כשאני מצלמת שקיעה.
באיזשהו שלב הים מציף בדיוק את הנקודה שאני עומדת עליה ואני מצידי מתעקשת על הפריים שלי ואז המים מרטיבים אותי עד הברכיים במקרה הטוב ועד הפופיק במקרה הפחות טוב ובכל מקרה אני לא בורחת, רק מייצבת את המצלמה ומצלמת.
תמונות מהרגע הזה תמיד יוצאות הכי מטריפות ביופיין.
מצרפת את התמונה שצולמה ברגע הזה של ההצפה.
מסקנה?
גם כשהתנאים משתנים, כביכול לרעה,
והים הולך, כאילו נגדך
הכל לטובה.
צריך רק פרספקטיבה בכדי לראות.
תופרת חלומות 
התמונה באמת יפה.
ומי צילם אותך?
אהבתיאהבתי
תודה
כמו שכתוב מתחת לתמונה- נתנאלה קארו סיגל. אחותי.
אהבתיLiked by 1 person