משחקת בזמן

בוא גל

תעצור רגע

קח ספל תה על צלחת יפה.

הכנתי לנו תה ים, עם סוכר חול.

בחשתי בכפית אבן.

על שפת הספל ישבתי. החול לידי מחכה.

בוא גל, שב איתי לתה.

בא גל, שתה ים, מיצמץ ולגם.

ליטף את הצלחת היפה,

דיגדג את כפות רגליי

בואי נשחק תופסת

הוא אומר.

לקח את הצלחת וברח.

רדפתי אחריו, צוחקת,

מושטות קדימה שתי ידיים

והצלחת הורודה

רגע היא כמעט ורגע היא במים

כמעט. תפסתי. רגע.

והרימו אותי מן המים.

ים. מסוכן. מערבולת. סוער.

מילים מעל הראש שלי

ואני עם הגל, והצלחת, במקום אחר.

והצלחת, במקום אחר.

חריצים צורבים של חול יבש

במגבת מתנגבים על הרגליים.

שלא יכנס חול לאוטו. נקי זו מילה כואבת.

בוא גל. זוכר את הצלחת הורודה?

זוכר את המשחק ששיחקנו יחד לא מזמן?

יבשות זזות ביום, אבולוציה בשנה.

הנה הצלחת שלך, ילדה

זה היה לפני דקה.

ואני בת ארבעים ושלוש, מחייכת בתודה.

מחייכת בתודה.

מחנ"ב לחט"ב – סופשנה

כסא הפלסטיק מכאיב לי מהחורים. אני נשענת אחורה והשכמות שלי נדקרות משוליו, חומקות החוצה, והכסא כולו כאילו מחפש את שיווי המשקל הפנימי שלו. חדר האוכל בקיבוץ מלא בהורים הומים, ילדים מצווחים ונערים הומים בהתרגשות. מופע סוף שנה, רב גילאי, רב שכבתי, ז-חי-טי כמו הטריק של האבגדהו.

בחרנו לשבת מאחורי הרמקולים של אמצע האולם, רחוק ככל האפשר מהרמקולים של קדמת האולם.

האנשים מדברים בהתרגשות, הם בטח הורים של ילדי כתה ט שמסיימים חטיבה ועוברים הלאה לבית הספר התיכון.

החטיבה הזו היא חממה אקולוגית שמטפחת ילדים לנוער איכותי, אורגני, שפורח כאן ללא ריסוסים וללא עקירות מכאיבות.

בשנה שחלפה כאן, הילד צמח והיה לנער.

והנה מתחילים לדבר על הבמה, והקולות הולכים ומתגברים, הולכים ומתפוצצים באוזני.

חובבת שקט אני, וחושך, ואני יוצאת מהמקום השקט שלי, לתוך החגיגות המתנפצות האלו, כי הנער שלי שמח בהן. מה שלא עושים בשביל הילדים שלנו.

זו היתה שנה ראשונה שלנו במערכת החינוך, בית חינוך מנור אילון. אם כבר לא חינוך ביתי, אז כזה. אני אומרת שלנו, אבל כל הכבוד הולך אל הנער,שהשכים כל בוקר בשש וחצי, והתארגן ואכל וציחצח וגרב ונעל ואסף את דבריו והלך בצעד נמרץ לתחנת ההסעה, ונסע והקשיב ועבד ולמד, והתיידד ועזר ותמך ורקד, ועשה כל מה שהתבקש ומעבר.

ילד שלי, ברכות חמות לסיום כתה ז, ותחילתו של החופש הגדול הראשון שלך.

נכון, כל שנה חיכית לחופש הגדול כדי לבלות הרבה עם חברים. ודווקא בחופש הגדול בשנים קודמות נאלצת לקום מוקדם (בשמונה וחצי!) כדי להגיע לפעילות המועדון בתשע.

זה מצחיק.

עכשיו, אחרי שנת לימודים של יקיצה בשש-בערך, לקום בשמונה נראה חלום.

חוזרת אליך.

אני שמחה בשבילך. איתך. אוהבת אותך בכל ליבי.

תמשיך לצאת ולשמוח ולעשות, אלו הדברים שמעניקים לך שלווה ורוגע.

מזל טוב לסיום כתה ז!

אוהבת

אמא

בלי דיאטות

אני לא סופרת קלוריות. לא מצלמת אוכל (מצלמת אבל רק בשביל להתרגש מהיופי) אוכלת אוכל אסתטי ויפה וטעים. מקשיבה לחשק ולטעם שלי.
רוב הזמן לא בא לי מתוק אבל כשכן אני אוכלת.
אני עובדת על לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא ולקבל אותי כמו שאני.
ולא מנסה לרזות או לעשות שינויים במראה שלי. אלא בהרגשה שלי כלפיי.
ללמוד לחיות עם מי ומה שאני באהבה ובהערכה לעצמי ולגופי.
ואיכשהו עם האהבה הזו וההתמסרות הזו לעצמי, באו המון שיפורים בבריאות.

אני מצלמת אותי מדי יום.

מתלבשת כפי שבא לי. לאחרונה הסגנון הכהה אסתטי בעיני. גות' סטייל. קצת. נגיעות של מורבידיות מרגיעות אותי.

מעניקות לי חיזוק לתשוקה שלי להיות מי שבא לי ולהנות ממה שאני עושה.

צעד אחד קדימה עם ה"מפיץ שמחה" על פי קונמארי.

אני בוחרת את המזון שמפיץ לי שמחה.

את הבגד שמפיץ שמחה (את כל אלו שלא הפיצו- מסרתי).

הנה כמה תמונות מהימים האחרונים.

שבוע טוב

עינבל

Dark photography: Pita peaches

אפרסקיפיתה. יש להם צורה כזו, כמו של פיתה קטנה. הם האפרסק הכי טעים שאני מכירה.

אם במקרה אתם רואים אותם אצל הירקן או בשוק, מהר לקנות.

העונה שלהם קצרה וטעימה. הם לא שורדים טיפולי הארכת חיי מדף כמו אחיהם הרגילים.

הפלומה שלהם רכה. התוך שלהם עם טעם של ילדות. ריכוז טעם האפרסק במלוא עוצמתו.

אני מחכה להם שנה. כשהם מגיעים אני קונה. מתענגת. ושנה שלמה מתגעגעת שוב.

ככה צריך. להעריך.

כדי לצלם אותם יותר טוב, וגם בגלל שחשבתי שחסר לי, הכנתי עוד לוח רקע. צבעתי חצי קרטון ביצוע בשחור גואש ומריחות נחושת. עם מברשת רחבה עבת שיערות. שיהיה מרקם.

אחרי שהרקע יבש, העמדתי אותו על משטח השייש של האי. את אפרסקי הפיתה הנחתי בצלחת נחושת.

וככה צילמתי. התריסים מוגפים, חם בחוץ. ללא אור חשמלי. התאורה רכה.

אני אוהבת את המשטח הכהה עם נימיו האדומים, של האי והמטבח.

Red grapes – dark photography

פירות אדומים וסגולים, כחולים וכהים, מצטלמים אחרת. התוצאה קרובה הרבה יותר לציור שמן של טבע דומם.

אתמול בשעת בין הערביים תירגלתי שוב את הצילום הכהה. הנה שתי תמונות שאני מרגישה שהצלחתי איתן.

הנחתי בד על שרפרף. ענבים. והשפעתי בעזרת האיזון הלבן wb על הגוונים.

אני ממשיכה לצלם כל פעם שאני משיגה פירות. להתמחות בתחום הצילום הזה דרך תירגול. הרבה הרבה תירגול.

שבת שלום

Dark photography – Harajuku fashion はらじゅく

はらじゅく fashion

אופנה יפנית שהיא תורה שלמה.

הסבר על ארבעה סגנונות עיקריים בהארג׳וקו :

https://www.wikihow.com/Dress-Harajuku-Style

הבנות התלבשו בסגנון דקורה https://youtu.be/Y1RC3KSLf-k

זהו סגנון לבוש צבעוני שמלא סיכות פלסטיק צבעוניות,צבעים בהירים וססגוניים ואלמנטים חמודים (קאוואי kawaii).

אני התבקשתי לערוך סדרת צילומים על רקע שחור, אותו ליה תפרה מראש, ואני תליתי פינה של בד שחור בבית.

עם אור טבעי ואור מהעששית הורודה, והדקורה המקסים שהן יצרו, נוצרו תמונות מתוקות.

הפיות בתמונות הן

1. Alex https://www.instagram.com/ghost.dragon.cosplay/

2. Ciel
https://www.instagram.com/cosplay.in.wonderland/

ואתם מוזמנים לעקוב אחרי חשבון האינסטגרם שלהן!

Dark photography cherries

ההשראה היתה צילום דובדבנים של

Cecilia Gilabert

כדרכה של השראה, היא לא הובילה אותי ליצירת חיקוי שלה כי אם

ליצירה עצמאית לחלוטין.

אירגנתי לי את הסטודיו מטבח וערכתי סדרת תמונות בעזרת הרקע שצבעתי לשחור באקריליק, ורקעים נוספים שרכשתי (איריס בן שושן, ביס אוף קייק, יעל יניב).

הקמת הסטודיו לצילום כהה- סגירת קירות משלושה כיוונים. שעת אחר צהריים, האור הרך מגיע מהחלון הדרומי.

כלי הוינטז׳ הוא קערת זכוכית על רגל.

איסוף הדוגמנים לצילום:

מפית תחרה, ותאורת אחה"צ רכה.

בדרך גם "שיחקתי" עם הדובדבנים על רקע הטורקיז של "ביס אוף קייק" בצילום על עם הטלפון.

וחזרתי לצלם מהצד, עם פוקוס על הדובדבנים בחזית, צמצם 1.8 כך שכל מה שלא בפוקוס נראה רך, רמז.

גלידת שוקולד פליאו וטבעונית אנרגטית

רכיבים

כוס קשיו לא קלוי

רבע כוס פיסטוקים לא קלויים

4 תמרים מגולענים

כוס חלב קוקוס

חופן עיסת קקאו (חצי כוס) מומסת ברבע כוס מים רותחים - להמיס ולערבב לעיסה חלקה ואז להוסיף לבלנדר

כף טחינה מלאה גולמית

לטחון הכל בבלנדר לעיסה חלקה

למזוג לתבנית נירוסטה, ולהקפיא ל4 שעות

לפני ההגשה, להוציא ל10 דקות

בתיאבון!

עינבל

סדרת הענבים

הכל מתחיל בהשראה שמעניקה לי חשק לצלם ענבים. זה. https://pin.it/xudojfyqsosyrp

ואז בארגון סטודיו המטבח ובעיצוב:

תאורה טבעית מהחלון הדרומי בשעות הצהריים, אך לא שמש ישירה. הורדתי את התריס בכדי להוריד את עוצמת האור.

בחרתי רקעים:

  • רקע שחור חום שצבעתי עצמאית באקריליק על קרטון ביצוע
  • רקעי עץ משופשף מבית יעל יניב.

כלים:

  • קערת זכוכית על רגל, מהאוסף הוינטג׳י שלי.
  • קערת קרמיקה שהכנתי בעצמי.
  • מפית קרושה

וכמובן- ענבים יפים.

סטודיו מטבח, "הצצה למאחורי הקלעים"

ולבסוף עדשת sigma 18-35 art

סגנון הצילום הזה מאפשר לאור לעבור מבעד לענבים.

לסגנון הצילום על רקע כהה, שמזכיר ציורי שמן, קוראים

Dark photography

Or

Dark food photography

ואני אישית מאוהבת בטכניקה הזו.

בכלל אני מאוד נהנית לצלם אוכל. ביחוד פירות וירקות. הם מלאי חיים!

מקווה שנהנתם ואהבתם.

עינבל

גלידת פיסטוק ביתית

פיסטוק זה טעם מושלם.

אני אוהבת גלידת פיסטוק בכל גלידריה, אבל תמיד קצת מפריע לי שזה מתוק מדי. כן, עם השנים פיתחתי חיבה לפיסטוק אבל רתיעה מסוכר.

המתכון הזה מבוסס על גלידת מאצ׳ה פיסטוק של אומינה קדמי, זה המתכון שלה:

אבל בגלל שאני משוגעת על הטעם הגולמי של פיסטוק, וויתרתי על המאצ׳ה. ובגלל שאני מעדיפה פחות מתוק, וויתרתי על הסוכר במתכון.

יצא נפלא!

לפזר חמוציות וקשיו ופיסטוקים מלמעלה ולהתענג!

תודה לליאת מנדל על המתכון של אומינה.

עינבל