פיטר והפטריה

אימצנו אותו ביוני 2017. אמא שלו הפסיקה להניק אותו והוא הצליח לשרוד בזכות אפרת, שהאכילה אותו וטיפלה בו.

כשפגשתי אותו הוא היה בן חודש, במשקל 480 גרם וסבל משלפוחית מוגלתית במעמקי הפה שאיימה להרוג אותו בחנק. היו עליו גם עיגולים של פטריה (גזזת) והוא קיבל אנטיביוטיקה חזקה נגד הזיהום בגרון.

הזיהום בגרון עבר, והפטריה התחילה להשתלט לו על הגוף.

תוך זמן קצר, הוא התמלא קרחות.

הוא קיבל טיפול בבליעה, שלא הזיז לפטריה.

חשבנו לשנות לו את השם מפיטר לכריס. כי פיטר ופטריה נשמע דומה. אבל הוא לא ענה לכריס והגיב לפיטר. אז נשארנו פיטר.

קויה טיפלה בו גם היא.

ובהתייעצות עם וטרינרית חברה, ועם הרוקח פה, התחלנו אמבטיות עם אגיספור. כל 3 ימים רחצה. להשאיר את הסבון לדקה ואז לשטוף.

פיטר התרגל למקלחות החמימות. והפטריה, אחרי 2 שימושים בסבון, נעצרה.

אבל גם אנחנו נדבקנו. ועיגולים אדומים הופיעו לכולנו על הידיים והרגליים.

אז גם אנחנו התחלנו להתקלח עם אגיספור וזה נעצר.

ופיטר אכל היטב, שיחק הרבה, והתקלח כל 3 ימים במשך חודשיים.

הוא גדל והשיער שלו התחיל לגדול יפה גם.

המקומות עם הקרחות גידלו שיער חום. ושאר השיער היה שחור. אז הוא היה מנומר קצת.

ואחרי 5 חודשים הסתדר לו השיער לחלוטין.

"והוא גדל להיות פרפר נהדר"

ובעצם חתול נהדר.

עוד כמה ימים הוא יהיה בן שנה. חתול גדול, ארוך, רך ונהדר.

שקיבל טיפול אוהב ומסור.

מזל טוב פיטר!

עינבל