מחנ"ב לחט"ב סיכום שבוע שני

השבוע הזה היה בסימן שגרה. אדם כבר זוכר את המערכת שלו ויודע פחות או יותר למה לצפות בכל שיעור.

אין צלצולים וזו אחריות התלמיד להגיע לשיעור. בין שיעור לשיעור יש חצי שעה הפסקה. לרוב זה מספיק בשביל לאכול, לבלות עם החברים וללכת לכיתה בה יתקיים השיעור שלך.

יוצא מהבית בשבע ועשרים. חוזר בשתיים ועשרים. בין לבין לא נח לרגע.

השבוע הרשה לעצמו לנוח, אחרי שאכל קצת, ושיחק קצת. ולפני החוגים.

את השיעורים הוא מכין, תמיד. ברצינות יתרה. מספר שרוב התלמידים לא מכינים והוא מהמעט שמכינים.

הוא רציני, ומשקיע, ונכנס לזה במודעות ובהתמדה.

עוד סיפר, ששיעור ספורט משעמם קשות וחבל לי. חשבתי להציע לו שיבקש מהמורה שבזמן שיעור ספורט הוא יתאמן בצד בקראטה. אבל אדם מעדיף לא לערבב את הקראטה שהוא אוהב עם החנ"ג שהוא לא.

השבוע קניתי לו תנ"ך קורן במהדורה עם לשוניות התמצאות וכריכה גמישה. בחיי. לא חשבתי שאי פעם אקנה ספר תנ"ך. הרי יש לי את התנ"ך קורן שלי, באותיות זעירות ודפים דקיקים.

כשפתח את האריזה, אורו עיניו. תנ"ך? שאל והביט בי המום. קנית לי ספר תנ"ך?

כן. הנהנתי.

תודה! תודה! תודה!

קיפץ סביבי בשמחה.

איזה תנ"ך יעיל! ויפה! ודפיו עבים! והכריכה גמישה! תודה אמא!

בחיי שמעולם לא חשבתי שתתכן סצנה כזו בביתי.

ולסיום

הבוקר חוגגים 12 לאדם!