שיעורי בית – מחנ"ב לחט"ב

7.9.17

שיעורי הבית הראשונים שלך, אני אומרת לו בהתרגשות.

לא… מתקן הנער את דבריי.

"עשיתי אלפי שיעורי בית, למעשה, בחינוך הביתי, אמא. אבל זו הפעם הראשונה שקיבלתי שיעורי בית מבית הספר".

אני מתאפקת לא להתערב לו יותר מדי.

הוא קורא לי לפרש לו את המשימה השלישית. לצבוע בלוח המצורף את התוצאות. התוצאה צבועה והוא אומר. למה הם מתכוונים מה יצא? מה כבר יכול לצאת! יש פה ריבועים צבועים. מה יוצא?

ואני, מורה מנוסה, מספרת לו שזה טריק ישן. שיסתכל על הצביעה ויחפש אותיות. מילה.

הוא מרחיק את הטבלה הצבועה ורואה "יסה". אני מציעה שזה אולי "יפה" ואז הוא מבחין בקו קטן באמצע וזה הגיוני גם לו. יפה.

דור הולך ודור בא ואין חדש תחת השמש.

אני מאוד אוהבת ללמד מתימטיקה. הפעם אין לי ברירה אלא לקחת צעד אחורה ולתת לו להתעסק בזה לבד. גם אני רוצה ללמוד!

מיד פותחת לי שיעור יפנית בכדי לספק גם לי את הצורך ללמוד.

13.6.18

בחיי. חלפה שנת לימודים שלמה. עוד שבוע הוא מסיים כתה ז.

מההתחלה, הנער לקח אחריות על הלימודים ואני התערבתי רק אם התבקשתי. זה לא קרה הרבה. למדתי להכיר ולהעריך את המורים שלו. את בית הספר הזה. ובעיקר- אותו.

הם כבר 3 ימים מתכוננים לערב הסיום. קם בשש וחצי. מתארגן. אוכל. אני בשגרה עם הכנת האוכל בשבילו לבית הספר.

יוצא בשבע ועשרים להסעה.

חזרות חצי יום ואיזשהי פעילות כיפית שהם מארגנים בעצמם, כל שלוש השכבות יחד. היום זה יום מסטר שף. מחר יום משחקי מים.

ביום של התעודות כתוב בלוח השנה: חלוקת תעודות וארטיקים בבריכה.