שדה חיטה

בבית הקודם קודם בכפר תבור, היה לנו שדה חיטה מחוץ לבית. מעבר לחלון חדר השינה. אחר הצהריים כשכפר תבור החמה היתה מתמלאת רוח, היתה הרוח מנשבת בשדה החיטה וזה היה נשמע כמו מים. 

עד כדי כך השדה היה מנגן כמו מים, שבלילות של רוח חזקה באביב, לפני הקציר, חזר לי החלום שמחוץ לחדר השינה יש אגם גדול ונפלא.

מודעות פרסומת

מסיכות משפחתיות

מסיכות משפחתיות, אנחנו מסתכלות ביחד בתמונות, את מספרת לי על הורייך ואחייך ואחיותייך, ועל איך הצוררים הפרידו בין אם לילד, ואיך האם הלכה אחרי הילדה כי מיאנה להפרד, ושניהם נשרפו אחר כך.

בהתחלה סבתא סרבה לספר לי את הסיפורים האישיים, אבל אחרי שראתה שאת כל ספרי השואה שהיו – השאלתי מהספריה, וקראתי את כל בשביס זינגר, וכל חוברת זכרון שהיתה בספריה, ניאותה לספר לי את זכרונותיה.

 

אני לא רוצה שיהיו לך חלומות רעים, אמרה סבתא פרידה.
ממילא יש לי חלומות רעים, הבטחתי לה. מכל הספרים שקראתי.

ובאמת, היו לי חלומות. אבל אחרי ששמעתי את הזכרונות של סבתא, הפכו החלומות לאישיים יותר. מחרידים יותר.
מלאי יגון.

מסיכות של פנים שלא הכרתי, ערבוב של סרטים, טקסים וסיפורים.


ביום השואה אני נזכרת סבתא פרידה, שכל לילה התעוררה מחלומות רעים, בוכה, מחובקת בזרועותיו האוהבות של סבא בנימין, וכל יום האירה פנים אלי והיתה אשה מכילה, מבינה, חכמה ויוצרת. איך השכילה להפריד בין הלילה ליום, בין העבר להיום, בין האיין ליש.
האם עטית מסכה שהסתירה את עברך, וכך תיפקדת כאם ורעיה ועובדת ויעילה?
האם המסכות נשרו בלילה בזמן שישנת?

למדתי ממך הרבה, סבתא. יהי זכרך וזכר כל אלו שאהבת ונספו בשואה, ברוך.
עינבל

Save

1 April – הדרכה/טריק בצילום מאקרו

אפון קיפח, נטבל לרגע בבריכת הדגים,

וצולם על רקע שדה כלניות שפרח בתחילת פברואר… איך?

 

ככה:

הנה עוד תוצאה

והנה האפון קיפח על רקע טבעי, בלי התערבות (למעט צילום והסנפה טובה של הריח הנהדר שלו)

 

את אותו הטריק אפשר לעשות גם על טיפת מים- הנה

טיפת מים, עלה בכוס, על רקע צילום מודפס וממוסגר של תורמוסים. בגובה נוח, על שולחן הגינה.

למה לא לנסות דברים חדשים?

אפריל שמח!

עינבל

Save

Save

Save

Save