בחודשים ינואר ופברואר, לרוב אחרי ט"ו בשבט, נוהרים בני ישראל בהמוניהם אל הדרום.
בשנים טובות, כמו השנה הזו, לובש הנגב הצחיח שמלה ירוקה ורעננה, ואת הבתרונות, המדרונות, המרחבים והשמורות- ממלאים בני ישראל במצוד בעקבות- הכלניות.
בשבת האחרונה (אמש) השכמנו קום ויצאנו אף אנו אל הנגב הצפוני. לביקור משפחתי אצל הדוד המופלא שלי, אשתו הנפלאה. כן. אמרנו, ניסע יחד לראות כלניות.
למרבה המזל, ממש ליד ביתם, היתה ערימה נאה של כלנית אדומה, שחסכה לנו את הנסיעה בעקבות העם אשר במדבר- אל השמורות.
וכאשר אהבתי- צילמתי את הכלניות מגובה הקרקע.
בדרך כלל ישיבה בכריעה עמוקה מספיקה, אבל לא בשביל צילומי הכלניות. עבורך- אני נשכבת על גחוני, ומצלמת את הכלניות מלמטה למעלה.
בשביל לצלם את אדם, בני, אני מצלמת מלמעלה למטה, ומכריחה אותו לשבת ולחייך באמצע שלולית הכלניות החייכניות.
ואדם, בזהירות בזהירות, יושב איפה שאין בכלל עלי כלנית, ואוסף אליו את רגליו ומנסה לא לדרוך על אף אחת.
אחר כך אנחנו מטיילים ברגל בסביבה, רואים איך החיטה צומחת שוב
אבל למחרת אני מגלה שלא שבעתי מכיפה אדומה, ואני יוצאת אל בין העצים לצלם מרבדים- מקומיים. לא בדרום, דווקא בצפון. כאן.
זו- פרחה אצלי בגינה. מפקעות שטמנתי לפני שנתיים.
ואלו- הנהדרות, לא בגינה אבל בשכונה
הדרך הכי טובה לצלם כלנית אדומה, באופן שמחמיא לה, ובלי שהאדום יצא מסנוור עד כתום-
להגיע מגובה הקרקע, לשכב על הגחון, כך שהשמש לא מאחורי (ואיני מטילה צל על הכלנית)
והאור השמש עובר בין עלי הכותרת ויוצר שקיפות יפה
ולצלם בצמצם 4-8, iso 100 ומהירות-
לפחות 1/250
כך תקבלו את מרקם הכלנית, הדגשה של עלי הכותרת ואודם צבעם העז.
ככל שהצמצם יותר פתוח (2.8-4)
– כך הרקע יצא יותר מטושטש, רמז לפרחים ומעט פרטים מעבר לפרח שאני מצלמת
ככל שהצמצם יותר סגור (8-11) כך יהיו יותר פרטים ברקע,
והאמת, כמו בכל דבר, הדרך הכי טובה ללמוד לצלם היא- לצלם.
כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל
שבוע נהדר
עינבל
תופרת חלומות 
תודה על התמונות היפות והטיפים
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה
אהבתיאהבתי