תמונות מהחלום

התעוררתי בבוקר

וכל כולי משתוקקת לישון.

אך האור הרך של הבוקר, חדר לתוך החדר, והזמין אותי לצאת בעקבותיו, ללכת בנתיביו של האור בין פרחי אביב.


כשאת עיפה כל צעד הוא הישג. 1364 צעדים, אמר המודד . 


1364 צעדים לשם ובחזרה, וכמה תמונות בהן האור מתערטל בין הדבורים והפרחים, והאביב שוקק עירנות וחיים.


והאושר הזה. שצף חי ורוטט. ואור.

צלמות אוהבות אור. הוא מדבר אלי, גם בחלומות.

הגיע הערב. סופו של האור. הזמן שלי ללכת לישון. סופסוף. 


כשאני לא נרדמת, אני מדמיינת את התמונות שאצלם.

ואז בבוקר אני מגשימה את התמונות.


ככה התורמוסים האלו. ראשיתם בחלום. וסופם בהגשמה.

לילה טוב. 

מודעות פרסומת

שוקולד מריר עם הל

הל הוא תבלין שטעים לי. באינדומלה, הגלידריה של אורי בורי בעכו העתיקה, אני מזמינה תמיד גלידת הל. כי הל הוא תבלין שטעים לי.

לפתע עלה בפי הטעם העתידי שיווצר מהשילוב של גרגרי הל שחורים ושוקולד מריר ביתי. 

והשילוב מצא חן בחיכי עוד בטרם יצרתי אותו.

המתכון הרגיל (שכבר מופיע בבלוג) רק שהפעם בשלב המסת השוקולד כבר הוספתי כך וכך גרגרי הל שפירקתי מתוך התרמילים (הלקט?) ועימם המסתי וחיממתי את התערובת.

ולבסוף, לתוך התבנית, לכל לב הוספתי כמה גרגרי הל שחורים וריחניים.

התוצאה מפתיעה. טעימה. מרגשת.

הל זה טוב!

וכמו הדימיון של הטעם, כך לפעמים אני מדמיינת תמונות שאצלם. כך יצא שדימיינתי איך העננות הנהדרת שהאביכה מזג אויר מוזר במהלך היום, תצא כמו ריקוד עננים וטורקיז בחוף אכזיב.

ולכן הגשמתי את הדימיון ויצאתי ברביעי אחה"צ לצלם בחוף אכזיב. זו שמורת טבע מוכרזת ואסור. לצלם בה אחרי החשכה, ולפיכך כשהחשיך נסעתי.

ולפני זה צילמתי בעונג את אשר דימיינתי קודם. והצילום ערב לחיכי ולליבי ולנשמתי. ומילא אותי שמחה. 

שבת שלום. 

שיחה על תפוח וגזר

מתחשק לי משהו מתוק, הכריז אדם.

פתח מגירות. ארונות. 

מקרר נפתח נסגר.

סלסלות נבדקות.

מניח על השולחן גזר ותפוח.

תכיני לי בבקשה גזר פרוס ותפוח חתוך, הוא אומר.
קולפת, פורסת, חותכת, מפסלת, משדרגת בפרוסות מלפפון.

הכנתי לך אגם הברבורים, אני מושיטה לו את הצלחת.

תודה אמא, הוא אומר, ואז היד שלו נעצרת באויר מעל האגם. רגע, לפני שאני אוכל, צילמת?

(מכיר אותי, הנער).

כן. צילמתי. בתיאבון ילד. 

תודה אמא.

כלניות זכרים ונקבות

לפרח הכלנית, שפורח בהמשכים, יש שני שלבים.

השלב הצעיר הוא נקבי, ומחכה לקליטת אבקה (תאי זרע).

הדבורים אוספות אבקה, שעשירה בחלבון. ומעבירות אותה אל הפרח הנקבה- ובכך מפרות אותה

כשהכלנית בתחילת הפריחה, אדומה לגמרי, היא נקבה.  וכשהיא מתחילה להפוך לזכר, והפרי (הזרעים) מתחילים להבשיל, הם נראים

כמו פונפון

והפרח מפסיק ליצר פיגמנט אדום. כך נוצרת הטבעת הלבנה. עלי הכותרת ממשיכים לגדול אך ללא צבע- צבעם לבן.

בצדדים האבקנים
ואז, אחרי שהכלנית הנקבה הואבקה והופרתה, היא

נותנת זמן פריחה נוסף עשיר באבקנים, וזהו השלב השני, הזכרי.

וכשהפריחה מסתיימת,

ו אין צורך למשוך חרקים, ואפשר לשחרר את עלי הכותרת (הפרסומת לחרקים המאביקים).

וכשעמוד הזרעים מוכן, והם מכוסים שערות קטנות ומגיעות הרוחות של ראשית הקיץ, זרעי הכלנית מתעופפים באויר… ומוצאים להם נישה חדשה לשנה הבאה.

וצמח האם, יפרח שוב בשנה הבאה.

לקריאה נוספת: זכר ונקבה בכלנית, החברה להגנת הטבע


כל התמונות בפוסט למכירה, או. כקובץ או בהגדלה על קנווס.

יום נהדר

עינבל

Save

Save

Save

Little Red Riding Hood ואיך לצלם כלניות בצהריים

בחודשים ינואר ופברואר, לרוב אחרי ט"ו בשבט, נוהרים בני ישראל בהמוניהם אל הדרום.

iw1_8792

 

בשנים טובות, כמו השנה הזו, לובש הנגב הצחיח שמלה ירוקה ורעננה, ואת הבתרונות, המדרונות, המרחבים והשמורות- ממלאים בני ישראל במצוד בעקבות- הכלניות.

iw1_8904

בשבת האחרונה (אמש) השכמנו קום ויצאנו אף אנו אל הנגב הצפוני. לביקור משפחתי אצל הדוד המופלא שלי, אשתו הנפלאה. כן. אמרנו, ניסע יחד לראות כלניות.

למרבה המזל, ממש ליד ביתם, היתה ערימה נאה של כלנית אדומה, שחסכה לנו את הנסיעה בעקבות העם אשר במדבר- אל השמורות.

וכאשר אהבתי- צילמתי את הכלניות מגובה הקרקע.

iw1_8590

בדרך כלל ישיבה בכריעה עמוקה מספיקה, אבל לא בשביל צילומי הכלניות. עבורך- אני נשכבת על גחוני,  ומצלמת את הכלניות מלמטה למעלה.

בשביל לצלם את אדם, בני, אני מצלמת מלמעלה למטה, ומכריחה אותו לשבת ולחייך באמצע שלולית הכלניות החייכניות.

ואדם, בזהירות בזהירות, יושב איפה שאין בכלל עלי כלנית, ואוסף אליו את רגליו ומנסה לא לדרוך על אף אחת.

אדם

אחר כך אנחנו מטיילים ברגל בסביבה, רואים איך החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

אבל למחרת אני מגלה שלא שבעתי מכיפה אדומה, ואני  יוצאת אל בין העצים לצלם מרבדים- מקומיים. לא בדרום, דווקא בצפון. כאן.

זו- פרחה אצלי בגינה. מפקעות שטמנתי לפני שנתיים.

iw1_8889ואלו- הנהדרות, לא בגינה אבל בשכונה

iw1_8903

הדרך הכי טובה לצלם כלנית אדומה, באופן שמחמיא לה, ובלי שהאדום יצא מסנוור עד כתום-

להגיע מגובה הקרקע, לשכב על הגחון, כך שהשמש  לא מאחורי (ואיני מטילה צל על הכלנית)

והאור השמש עובר בין עלי הכותרת ויוצר שקיפות יפה

iw1_8901

ולצלם בצמצם 4-8, iso 100 ומהירות-

לפחות 1/250

כך תקבלו את מרקם הכלנית, הדגשה של עלי הכותרת ואודם צבעם העז.

ככל שהצמצם יותר פתוח (2.8-4)

– כך הרקע יצא יותר מטושטש, רמז לפרחים ומעט פרטים מעבר לפרח שאני מצלמת

ככל שהצמצם  יותר סגור (8-11) כך יהיו יותר פרטים ברקע,

צמצם סגור- יותר פרטים ברקע

והאמת, כמו בכל דבר, הדרך הכי טובה ללמוד לצלם היא- לצלם.

 

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבוע נהדר

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

על היופי בפרחים הנובלים. 

גם כשהפרח הזקוף והיפה קמל ונובל, עדיין נותר בו

יופי. וכעת יופיו טמון בשוליו המתקמטים ומחווירים, והיופי שלי טמון בקצוות שיערותיי המלבינות פסים

של כסף, ובקמטי הצחוק בין עיניי וחיוכי.

כי כל מה שרענן יפה הוא.

וכל מה שמזדקן יפה הוא.

והיופי בעיני המתבונן באהבה.

כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

שבת שלום

עינבל

Save

מטילי אנרגיה energy bars

הם מעניקים כוח ואנרגיה.  יש בהם פרוסות שקדים, פיסטוקים וחמוציות.

הם עשויים מחמאת קקאו מומסת, מומתקת לפי 

הצורך במייפל, ואז הם שוקולד לבן מטיל אנרגיה

הם עשויים מחמאת קקאו ועיסת קקאו, ללא 

המתקה או עם קצת מייפל, ואז אלו מטילי אנרגיה חומים.

ואז אני מכניסה אותם לתבניות סיליקון. יש לי של פינונסייר. 

ומקררת. וכל מטיל אנרגיה כזה ממלא בשמחה ומטיל כישוף של אנרגיה.

כן כן. ברור לי שאני מכינה המון שוקולד.

אני בטוחה שאורן מקקאו טבעי, משם אני מזמינה את חומרי הגלם אחת לחודשיים, יודע זאת גם.

השליח מכיר את הדרך לבית שלי ואני לא צריכה ללוות אותו טלפונית משער הקיבוץ עד לחניה שלי.

הכלבה שלי עדיין נובחת עליו אבל לא ברור אם מהתלהבות או שמחה שהוא חזר לבקר.

בקיצור, הרעיון ברור.

כמו ממתקי עכו העתיקה אבל שלא מלאים בסירופ סוכר השד יודע מניין ומה עבר עליו ועל הפיצוחים שבפנים.

כאן חומרי הגלם לא קלויים. מזינים. איכותיים. 

ולאחרונה הפסקתי להוסיף מייפל.

הטעם החזק של המריר. ללא מתוק. אוה! אהבה.

בתיאבון

עינבל

חיות הפלא והיכן ניתן למצוא אותן

חיות הפלא עולות מתוך כתמי צבעי מים
המתייבשים לצורות מוזרות על הדף.
זה מתוכנן, אבל חלקית.
אני יודעת שיצמחו שם עופות רבים, לרוב חתולים וינשופים, אותם אני אוהבת במיוחד.

אני תמיד מופתעת מחדש מהיצורים המוזרים שהכתמים מאפשרים לי ליצור.
דמויות אנושיות, מוזרות, נולדות בתהליך כמעט מדיטטיבי, בעודי אוחזת בטוש קליגרפי ומקיפה כתמים בקו שחור.
התהליך שמוביל אותי לשם הוא חדוות היצירה.

להרטיב דף לצבעי מים בשלולית מים.

לטבול מכחול ולהתחיל לפזר כתמים, צורות, גוונים.

לפעמים הם מתערבבים זה בזה.

מתייבשים בשוליים מוזרים.

זה תמיד כייף כי אני לא יודעת מה יצא בסוף 

ומה אני עושה בהם?

בעיקר נהנית. חושבת להדפיס אותם. נראה.

בינתיים…

לילה טוב

עינבל

בארץ אהבתי השקד פורח

iw1_8370  iw1_8194  iw1_7982  iw1_7423  iw1_7422  iw1_7420  iw1_6659  iw1_8433  iw1_8430  iw1_8399  iw1_8391  iw1_8389

בארץ אהבתי, השקד הורוד של בינימין וציפורה פורח.
אז בהפוגת הגשם יצאתי לצלם, מחכה לקרני האור שיפיצו את הורוד המתקתק הזה כאור אהבה.

חג אהבה

ומהי האהבה?

מה זו אהבה?
אהבה אמיתית מתחילה מבפנים.
ואז זורמת החוצה
ומקיפה אותך מכל העברים
אבל מחממת אותי מבפנים.
אהבה זו מחשבה
מחשבה טובה
סיפור טוב שאני בוחרת לחשוב.
אהבה זו עבודה
תמידית, רגשית, שכלית
בה אני בוחרת לאהוב.
Love is a verb.
Happy Valentine's day

Image may contain: people sitting, dog and indoor
כמו תמיד, כל התמונות בפוסט הן למכירה, מחיר קובץ להדפסה עצמאית הוא 300 ש"ח , וניתן להזמין דרכי גם הגדלה על קנווס או קאפה. דברו איתי במייל

Save

Save

Save

צילום אחרי השקיעה

 

כשהשמש, כדור דחוס של אנרגיה, עוברת למימד הבא

או להאיר בארץ אחרת,

נפתח שער בין מימדי, לשעה הכחולה.

השעה הכחולה מתחילה עם השקיעה, ומסתיימת בתום האור, כשעה אחרי השקיעה.

כשמצלמים בשעה הכחולה, עם חצובה, וחשיפה ארוכה (רבע שניה – 30 שניות לחשיפה)

הגלים הפועמים אל החוף יראו כענן, או עשן.

וכל מה שקבוע- יראה חד.

אין אור בשעה הזו, העין האנושית רואה חושך.

אך בחשיפה הארוכה, נכנס אור במשך X שניות אל החיישן.

כל מה שנכנס ב30 שניות נצרב על החיישן.

ואז- המים הזזים נראים כעשן.

והמים הקבועים, בשלוליות חלקות, נשארים מים קבועים, חדים, בשלוליות חלקות.

 

בשל החושך, והרוח, והערפל, הדמיון שלי עובד שעות נוספות, ואני מדמיינת תנין משחר העולם מגיח שם בתמונה מבעד לערפל.

או הר אולימפוס המציץ מבעד לעננים, ומדמיינת שזו תמונה שאני מצלמת מחלון המטוס, ולא מחוף הים.

בסופו של יום, מתחיל לילה. ואז גם חשיפה של 30 שניות מניבה תמונה מסתורית וחשוכה. כזו

זה היה האות שלי, לאסוף את הדברים, ולאור הירח למצוא את העקבות שיובילו אותי בחזרה אל המכונית.

היה זה זמן שקט. רוח, ים, רוח ים, וזמן. זמן שמתנפנף לאט לאט, במרווחים של 30 שניות המתנה בין תמונה לתמונה.

נשימה עמוקה.

תודה.

Save

Save

Save

Save

צבעוני שקוף

בשעת בוקר שמשית אחרי שבוע של גשם, יצאתי לגינה. מעניקה לשמש הזדמנות להתידד איתי.

בכלי עם מים מצאתי פרפר הפוך. לא זז.

התקרבתי אליו, ורפרוף של חיים רטט בין רגליו.

בזהירות אין קץ הושטתי לו אצבע, והוא נתפס ברגליו על אצבעי.

לקחתי אותו לשולחן התה התכול. לשמש. הנחתי על השולחן, בזהירות.

 

20170202_135909

ראיתי שכנף אחת איננה שלמה. הוא התהפך אל הגב. ספוג מים, העלתי אותו שוב אל כף ידי כדי שיספוג מקסימום שמש.

20170202_134907

ישבתי איתו כחצי שעה, עד שהוא פרש את כנפיו ועף.

20170202_135005

אז אם אתם נתקלים בפרפר צבעוני שקוף, שכנפו הימנית התחתונה חסרה, מיסרו לו בבקשה דרישת שלום ממני.

 

כצעד מניעה, אחרי שזה עף, הלכתי והפכתי את כל הכלים עם המים. שלא יהיו מלכודות ליצורים חיים, ושלא יהיו בית גידול ליתושים.

עינבל