הארי פוטר והילד המקולל

​סיימתי הבוקר לקרוא, ובגללו כמעט לא ישנתי כי הוא אכל לי את הלילה, את המחזה "הילד המקולל" שעלה לבמה ב30 ליולי 2016 ולא מזמן תורגם לעברית.

כחובבת מסעות בזמן, בשל כל הפוטנציאל הטמון בהם, אני קצת מצטערת שסיימתי את הספר הזה.

כמי שקראה את הספרים כולם עוד כשהיו לחים מהדפוס, ושגידלה את ילדיה על הקראת ערב, הרצאות, ודיונים פוטריים משפחתיים, הספר הזה/מחזה מחד בלתי קריא ומאידך עלילתו מרתקת ורב משמעית.

הארי פוטר בן ארבעים. הרמיוני, רון, וג'יני וויזלי, דראקו מאלפוי ואפילו אלבוס דמבלדור מופיעים כאן. כולם בעצם. גם דמויות שבכיתי בעבר את אבדנן.

גיבור העלילה איננו הארי פוטר אלא שני נערים, אלבוס סוורוס פוטר, בנו האמצעי של הארי, וסקורפיוס מאלפוי, בנו היחיד של דראקו.

בניגוד להמלצות הוריהם, נעשו שני אלו חברים טובים, ויוצאים לסדרה של מסעות (במרחב ובזמן) בשביל "לתקן את העולם".

די מהר הם מגלים שכל פגיעה ולו זעירה בעבר, משנה מהותית את חייהם כיום, ואף מטילה את עצם קיומם בספק. הפרדוקס של המסע בזמן במלוא הדרו.

לקח לי המון זמן (רבע ספר) להתרגל לקריאה של מחזה. תמונות, שיחות, אין הרהורי לב ומחשבות. לא קל לקריאה. 

אבל אחרי שהתרגלתי, הקריאה נעשתה קלה והעלילה קולחת ומרתקת. 

מומלץ מאוד. מגיל שמונה, עד 120.

הארי פוטר והילד המקולל, ג'יי קיי רולינג, ג'ון טיפאני וג'ק ת'ורן

411 עמודים

הוצאת ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג

אני בהנגובר הארי פוטר 😉

עינבל ויסמן