מוס שוקולד של רוני

סתו. וסת. האם במקרה אותן האותיות ממש

עונה, עונתי, מתכוננים למבול

גם. לא במקרה לדעתי.

התשוקה למשהו שמן, מתוק ושחיתותי מלווה אותי בסתו. מלוה אותי לקראת וסת, וכשני האירועים הללו מתרחשים בו זמנית, אני קצת אבודה. מזל שיש במקרר את מוס השוקולד של חברתי רוני, שפשוט מציל את המצב. די בשתי כפיות מהדבר הקצפי והעשיר הזה בשביל להפוך אותי מלקטית עצבנית שוחרת סוכר לאשה ידידותית ורגועה. 

​היום השני בלי סוכר בתפריט. למזלי יש את המוס פליאו 

המעולה שרוני לימדה אותי, שמספק מאוד ובלי סוכר רעל.

מתכון:


להקציף שני חלמונים

להקציף שמנת מתוקה כזו שבלי סוכר (יש כמה כאלו)

להמיס בקערית 50 גרם חמאת קקאו וחמישים גרם עיסת קקאו. להוסיף 2 כפיות מייפל אמיתי. 

לערבב בעדינות את השוקולד המריר הנוזלי לתוך הקצפת. לערבב בעדינות את הקצפת לתוך קצף החלבונים. 

להעביר לכלי עם סגירה טובה ולהכניס למקרר. אחרי כמה שעות, מוכן. טעים. שתי כפות כל פעם. יש קופסא שלמה אז בלי לחץ.

סתו נעים!

שנה טובה לכולם

עינבל

היה שלום שמעון פרס

​פעם, לפני בחירות, הובלתי קבוצה של תיירים מחו"ל ברחוב הראשי של דליאת אל כרמל.

היה זה לפני בחירות, ואהוד ברק היה מועמד לראשות הממשלה. 

מולי, על המדרכה, צעד שמעון פרס, עם כל מיני אנשים שחילקו פלאיירים "אהוד ברק". 

עצרתי לדבר איתו. תמיד אהבתי אותך, אמרתי לו, וכל התיירים מאחורי נכנסים לחנות בת המזל שלידה עצרה מורת הדרך שלהם. 

אז תצביעי לאהוד? 

אם אתה היית מועמד, הייתי מצביעה לך, אמרתי לו. אני רוצה לאהוב את ראש הממשלה כמו שאני אוהבת אותך, אמרתי לו.

הוא חייך חיוך מבויש ואמר לי. תודה, אני מבין.

תיהיה נשיא, אמרתי לו.

והוא חייך.

נפרדנו בלחיצת יד חמה. סבא פרס שלנו.


לפני כמה שנים חגגנו לו יומולדת 88 . זו היה ביולי, ולכבוד היומולדת הילדים רקדו וכל כפר תבור עמד על הרגליים. מרגש. יומולדת לסבא, לנשיא המדינה, לאחד האנשים הכי ענווים והכי אהובים.
סופה של תקופה. 

סתו. הקיץ שלנו נגמר.

The Winter is coming.

יהי זכרו ברוך. היה שלום, שמעון פרס.

שעועית הגלידה- זרעים של תקוה

סיפור עץ שעועית הגלידה שפרח לראשונה אמש.
אספתי זרעים בסיור טעימות בבוסתן הכרמל, מעגן מיכאל.

לפני עשר שנים. 2006.
אמרו לי שאי אפשר להנביט אותו.
אז מה. אמרתי.
והנחתי אחר כבוד ששה זרעים מתוך תרמיל אחד, בעציץ עם אדמת שתילה, בין הגרניומים של המרפסת הסגורה בכפר תבור.

העציץ הריק
כל פעם שהשקיתי את הגרניומים, השקיתי את העציץ הריק, שנשאר ריק שנה שלמה, עד שרק אני זכרתי שפעם הנחתי בתוכו זרעים של שעועית הגלידה, ושעועית הגלידה עצמה נמסה והפכה מזרעים לאגדה.

וחלפה שנה ומשהו, ויום אחד מפתיע מאין כמותו, עלו שני פסיגים מתוך העציץ הריק

פסיגים
אחרי כמה חודשים הפרדתי את שני הצמחים החדשים. ושתלתי אחד בגינה בכפר תבור. השני קיבל עציץ גדול יותר.
והזמן חלף.
ויום אחד החלטנו שעוברים לחניתה. ושעועית הגלידה אחד נותר בגינה השכורה. וקוצץ אח"כ על ידי הדיירים החדשים שכיסחו את כל הגינה וכיסו אותה חצץ נקי.
ואחד עבר איתנו, לדירה הזמנית, שם הוצמד לקיר בשביל אקלים ממוזג, ופועל מהקיבוץ שבר לו בטעות כמה ענפים ובעיקר את קודקוד הצמיחה שלו וכך הכריע את גורלו להפוך לשיח ולא לעץ. אבל הוא שרד את אובדן רוב הענפים, והיה קטן ואומלל אבל שרד.

שעועית הגלידה בעציץ
ואז עבר איתנו לבית החדש ונשתל בגינה החדשה.
חלפו תשע שנים מאז נבט לראשונה והנה הוא פורח!


עץ – שיח נמוך, חזק, רחב. משמח! כה משמח!

שעועית הגלידה ספט 2016

פריחה:

ומה יותר טוב מסיפור על תקווה והצלחה, כברכה לשנה החדשה?

שנה טובה לחברי וחבורתי, לקוראי הבלוג ולאורחים הבאים!

 

עינבל

Save

Save

Save

Save

Save

עציצים מיוחדים

להפוך עציץ חרס לבית פיות- הדרכה מצולמת

 

להכין מתלה לעציצים בסגנון מקרמה כמו בהדרכה הזו

ממש נהנתי להכין את זה! וזה מאוד קל

 

שבוע טוב

עינבל

Save

חוף ראש הנקרה

יצאתי בשיא השמש, 14 בצהריים, להרגע מעט בחוף ראש הנקרה.

מכל מה שצילמתי, אני והחוף הריק וצבעים הנקיים של השגרה,

את אלו הכי אהבתי.

הן מבטאות את השלווה

מעורבבת עם שמש מסנוורת

ים בטורקיז ועשסיה צהובה.

 


הרשו לעצמכן ללכת לרבע שעה לחוף הים, גם אם לא שעת הזהב, גם אם שמש וחם.

תופתעו כמה יפים החופים

כשהם ריקים מהנופשים.

שבוע טוב

עינבל

איזבלה

דורבן כרסם לי (לי!) ענף גדול של איזבלה, גפן המנגו שלי.

בבת אחת חצי גפן התייבשה.

שלכת של ענף נגוס

שלכת של ענף נגוס

 

דבר ראשון הוצאתי את הענף הנגוס ואת כל הענפים שהתייבשו ממנו וחתכתי שבע חתיכות עבות ודקות.

הכנתי יחורים ותקעתי בעציצים.

זה היה לפני שבועיים.
במקביל עשינו הגנה לאיזבלה, וגידרנו אותה.

זה פחות יפה, אבל הגדר מגוננת עליה מהדורבן החצוף.
היום אחהצ, בעבודתי בגינה, גיליתי לשמחתי שכל שבעת הענפים שניסיתי לייחר החלו להנץ וללבלב.

שבע איזבלות צעירות!
כמה משמח!

Save

Save