פורסם במקור לפני שלוש שנים.
אחר צהריים אחד, בו לקראטיסט היה צפוי אימון עם סנסיי מיפן, ליוויתי אותו לגן השעשועים המכונה "השומשומית" בחניתה.
כינוי זה בא לו על שום גרגרי החצץ הזעיר (חול חתולים ממש) המשמש כמילוי למתקני השעשועים. חצץ זה מכונה "שומשום".
בעוד הקראטיסט משחק עם חברים, הלכתי חזרה אל הבית והבחנתי בכלבה מרוטה, רזה באופן בולט ולוהטת (היה יום חם מאוד) שמגיעה ברגל מכיון הכביש.
היא היתה מותשת, וראיתי שהיא הרימה ידיים לחלוטין. כפות רגליה היו אדומות, לוהטות, לשון אדומה ויבשה השתרבבה מקצה פיה.
צילמתי אותה בסלולרי ושלחתי לדף "אבדות ומציאות בעלי חיים" בפייסבוק,
וגם ל"נהריה אוהבת חיות".
הכלבה התישבה בשמש, כאילו לא חשה את השמש הלוהטת.
הבטחתי לה שאביא לה מים ומזון וכך עשיתי.
לאחר ששתתה המון מים, ואכלה מהמזון היבש, נשכבה בצל, ועקבה אחרי בעיניה.
לקחתי את הבן לאימון עם הסנסיי היפני
וכשחזרתי הלכתי לבקר אותה, היא כשכשה בזנב לקראתי ושמחה.
ואז הגיעה חברתי (ושכנתי) רוני לקחת…
View original post 398 מילים נוספות
כל הכבוד לך על האכפתיות
אהבתיאהבתי