שבעה טיפים לצילום אוכל

כל התמונות צולמו ב30/11/2011 ע"י עינבל ויסמן, במסעדת קימל בגלבוע.

ישבנו ליד חלונות צפונה, ונהננו מארוחת טעימות שהיתה מושלמת.

 

זוית צילום.

פעם צילמתי מנות מלמעלה, כשאני עומדת מעל המנה. NO !

הזוית הנכונה לצלם מנה היא הזוית שמגיעים עם המזלג והפה בכדי לאכול אותה. בערך 45 מעלות, אפשר לשחק עם זה. מהצד, לא מלמעלה. או אז המנה נראית מעוררת תיאבון.

זו ככר הלחם הביתית שכל שולחן מקבל, עם חמאה ועליה מעט גרגירי קימל (מתבקש), טאפאנד זיתים ושמן זית טעים. כך מתחילה הארוחה.

אור טבעי, עדיף מחלון צפוני

המצלמה הדיגיטלית שלי מכוונת על 200ISO ופלאש מבוטל. מקרו (סימן הפרח). הצילומים יוצאים יפים יותר.

ואז הגיע הסלט הזה, "סלט כפרי", שהפתיע עם גבינה, בוטנים, ירקות חתוכים קטן קטן וביצי דגים. היה נפלא.

רקע בהיר

צלחות בהירות, שולחן בהיר, מדגישים את מושא הצילום. זום תוך כדי מקרו על מרכז האובייקט יוצר טישטוש לרקע. התוצאה נעימה יותר.

כתמי צבע

מאכלים צבעוניים, כאלו שעושים שמח שלוש פעמים: פעם ראשונה בעיניים, פעם שניה בטעם על הלשון ופעם שלישית בצילומים.

קבבוני טלה ועגל על מצע פירה, ולצדם עגבניות אפויות בתנור. מנה טעימה ועסיסית מאין כמותה.

טקסטורות

לראות למזון את הטקסטורה- זה מעורר תיאבון. אפשר להתמקד על הטקסטורה, המירקמים.

פטה כבדי עוף בקלוודוס דבש וריבת גזר מתובלת. אפילו הלוונדר היה טעים.

עוד מנה שהיתה מאוד טעימה היא כבד אווז בפירות יער. כנראה שחסר לי B12…

שקיפות וברק

מעניקים חיוניות לתצלום. המזון נראה טרי יותר, ולפיכך מעורר תיאבון.

 

מזון "נבול" אינו מושך. גם לא לאכול.

זה מה שקרה עם מנת הסלמון. כבר כשצילמתי לא אוהבתי. אח"כ כשטעמתי הסלמון היה עשוי מדי לטעמי. למרות זאת הצלחתי לצלם לו את הבפנים באופן מעורר תיאבון. לשותפי לארוחה, דרך אגב, היה הסלמון טעים. על טעם ועל ריח.

במסעדה ראו שלא התלהבתי ממנת הסלמון, והרשו לי לבקש את המנה החביבה עלי ביותר. קרפצ'יו. אמנם מנה ראשונה, וביקשתי אותה ב"טעימות" במקום עיקרית, אבל היה שווה!

קצת קלוז אפ

(חוק השלוש, חזרה, טקסטורות, צבעוניות. בחיי, המנה הזו מושלמת. גם לאכילה. לא, אני כבר לא צמחונית).

 

זה בסדר, אפשר לאכול

לא חייבים לצלם את המנה לפני שנוגעים בה. לפעמים התצלומים הכי מרהיבים הם אחרי שכבר חפרו בעוגה, והמרקמים הפנימיים שלה מעידים גם על העובדה שכבר נגסו בה.

הנה, מה שנשאר בצלחת של הקרפצ'יו

גם סכין ומזלג נוטפי אוכל (ולאו דווקא נקיים ומצוחצחים) הם הזמנה להצטרף לסעודה. אל תחששו לצלם תוך כדי ארוחה, ובכלל התייחסו לארוחה כאל תענוג לכמה חושים. טעם, ריח, מראה ותחושה.

והפבלובה המהממת שקיבלנו "על חשבון הבית"

 

לסיכום

בשביל לצלם אוכל צריך…

לצלם אוכל! לא צריך לביים (אבל מותר, למשל להוסיף פרח לצילום כמו שעשיתי פה)

להתאמן, לנסות, ולא לשכוח לטעום!

היה לנו טעים טעים:-)

 

בתיאבון

עינבל

מודעות פרסומת

מדבקות כל הכבוד למבוגרים

תודו שזה רעיון גאוני. מדבקות כל הכבוד למבוגרים!

העלתה אותם חברתי מיכל, ואני נדלקתי על הרעיון לפחות ברמה הוירטואלית.

אז היום הענקתי לעצמי כמה מדבקות.

* קיפלתי כביסה
*שתיתי מים
* החלפתי מגבות
* הכנתי ואכלתי סלט
* הכנתי ולא אכלתי שניצלים טריים לילדים
* רוקנתי את הזבל
* ניקיתי אבק מהמדפים של האי
* שאבתי ספרים
* ניקיתי את הכיריים/
* לא אכלתי שוקולד
* שתיתי עוד מים

והרשימה ממשיכה, ותשמעו, זה נחמד הרעיון הזה!

חייבים להודות שהמטלות אינן מה בכך ואנחנו צריכים להעריך את עצמנו על ביצוען. או אל אי ביצוען

(למשל לא אכלתי שוקולד? אבל בינתיים כן אכלתי. אחד. קוביה אחת. גם על זה כל הכבוד לי, כי זה השוקולד שלי והוא הכי טעים)

רפואה טבעית- מרווה משולשת, שורש כורכום, לוונדר ותותים. והכי חשוב. שוקולד טבעי שלי.

רפואה טבעית-
מרווה משולשת, שורש כורכום, לוונדר ותותים. והכי חשוב. שוקולד טבעי שלי.והמשכתי בתרגיל הצילום שלי

תרגיל בצילום

 

 

 

 

אז אילו מדבקות כל הכבוד הייתם אוהבים?

נכון שגם לנו הגדולים מגיעות מדבקות כל הכבוד? ולו וירטואליות?

#כל הכבוד

 

עינבל

הנס של מלאני

פורסם במקור לפני שלוש שנים.

תופרת חלומות

אחר צהריים אחד, בו לקראטיסט היה צפוי אימון עם סנסיי מיפן, ליוויתי אותו לגן השעשועים המכונה "השומשומית" בחניתה.

כינוי זה בא לו על שום גרגרי החצץ הזעיר (חול חתולים ממש)  המשמש כמילוי למתקני השעשועים. חצץ זה מכונה "שומשום".

בעוד הקראטיסט משחק עם חברים, הלכתי חזרה אל הבית והבחנתי בכלבה מרוטה, רזה באופן בולט ולוהטת (היה יום חם מאוד) שמגיעה ברגל מכיון הכביש.

היא היתה מותשת, וראיתי שהיא הרימה ידיים לחלוטין. כפות רגליה היו אדומות, לוהטות, לשון אדומה ויבשה השתרבבה מקצה פיה.

צילמתי אותה בסלולרי ושלחתי לדף "אבדות ומציאות בעלי חיים" בפייסבוק,

וגם ל"נהריה אוהבת חיות".

הכלבה התישבה בשמש, כאילו לא חשה את השמש הלוהטת.

הבטחתי לה שאביא לה מים ומזון וכך עשיתי.

לאחר ששתתה המון מים, ואכלה מהמזון היבש, נשכבה בצל, ועקבה אחרי בעיניה.

לקחתי את הבן לאימון עם הסנסיי היפני

וכשחזרתי הלכתי לבקר אותה, היא כשכשה בזנב לקראתי ושמחה.

ואז הגיעה חברתי (ושכנתי) רוני לקחת…

View original post 398 מילים נוספות

רצה וצוחקת

היא רצה בין השקדיות
אוספת פתיתי אושר לריאות
צוחקת בקול מתגלגל בין הרים
היא רצה
והעצים שרים.

כפר תבור, מטעים, בפאתי שכונת השזיפים/ערמונים
לפני 7 שנים.

image

תבנית אחת של שוקולד מריר אמיתי

אז סופסוף החלמתי מהוירוס שמכונה בבית "אפרוחיטיס" שזה שם שנתן לו אדם על סמך השם האמית של הוירוס שאמר הרופא ולא זכרנו.

משהו שנשמע כמו אפרוחיטיס, וזה בקנה הנשימה. אז אפרוחיטיס.

ושמחתי. והלכתי לקורס צילום, אז החלטתי לפנק את החברים בקורס והכנתי מגש שוקולד מריר אמיתי.

כמו שנאמר, שוקולד. שוקולד שלא הוכן משוקולד מריר קנוי שהומס. שלא מכיל חלב, לציטין סויה, סוכר ואבקת קקאו.

שוקולד שהוכן ממטבעות עיסת קקאו, מטבעות חמאת קקאו, חמאת אגוזי קשיו לוז ומייפל אמיתי, וכמובן תוספות יצירתיות וטעימות.

 

אז עכשיו הכנתי עוד מגש, הפעם מצולם ומודרך לשימוש הקוראים.

 

מה צריך שיהיה בבית?

מטבעות עיסת קקאו

מטבעות חמאת קקאו

מייפל טבעי אורגני

חמאת אגוזי לוז קשיו

 

תבנית לשוקולד (מפלסטיק או סיליקון)

IW1_0451

איך מכינים?

לוקחים חופן חמאה קקאו וחופן עיסת קקאו ומניחים בכלי חסין חום קטן, מוסיפים כפית מייפל או יותר לפי הטעם

IW1_0452.

מחממים כחצי דקה במיקרו או ממיסים בזהירות מעל מים רותחים בסיר בתוך סיר (בן מארי)

ומערבבים עד שהכל נמס אחרי החימום. מוסיפים כף או שתיים של חמאת אגוזי לוז קשיו

IMG_1515

IMG_1519

מערבבים בכייף ומרגישים שזה אחיד

IMG_1523

מכינים את התוספות. אני בחרתי תפוז סיני מהעץ, אגוזי פקאן וכמה צימוקים

IMG_1526

חתכתי את התפוסיני לרצועות, ואת הפקאן לקוביות

IMG_1530

ועתה מארגנים את התבנית והשוקולד המומס ותוספות ביחד לעבודה יעילה

IMG_1527בעזרת הכפית יוצקים לכל שקע שוקולד מומס

IMG_1537ואז מכניסים לתוך כל שקע מה שרוצים. למשל- תפוזיני קטן וצימוק. או- עלה נענע וחתיכת שקד. מה שרוצים.

מכניסים את התבנית למקרר לשעה שעתיים, ואז הם מוכנים.

מגישים בכלי נאה, למשל הקערית הזו שהכנתי בקרמיקה

אבל הכלי באמת לא משנה. אני יכולה להגיד שאפילו הילדים שלי שמעדיפים עקרונית שוקולד פרה חלב, אוהבים את השוקולד המריר הזה.

IMG_1549   IMG_1547

מתענגים.

לאט לאט

זהמעדן. וזה טעים. ומספיק פרלין יחיד או כפול

לעונג צרוף.

 

עינבל

שיר ופרח

ירח עגול וזורח
ניחוח של דבש בחלב
שביל רחב
עץ שיח קרח
פורח
וסבתא אחת
שושנה אחת שלי
עולה ופורחת בין הורדים הקוצניים
טיפת דם נוצצת על עורה הדקיק
"לוורדים יש קוצים"
היא אומרת לי
ובעיניים נוצצות
וידיים עטויות כפפות עור של גננים
היא מניחה על שולחן האוכל
אגרטל עם ורדים טריים
ואומרת
"תריחי, תרגישי. ואיזה ריח טוב הם נותנים".

עינבל 15/2/16

 

IW1_9490

גרביים על נול סריגה עגול

אני לא מאמינה שסרגתי לי גרביים! יאי!

לפני כמה ימים קניתי נולי סריגה עגולים לילדים.

העברנו כמה בקרים ביחד בסריגה אינטנסיבית.

הבן הכין כובע לאחיין תינוק, שתי חותלות לעצמו והחל צעיף.

הבת הכינה שני כובעים – אחד לה ואחד לי.

wp-1454613318739.jpg

ואז כשהתפנה הנול הקטן- התחלתי להכין לי גרביים!

את הגרב הראשונה עשיתי פחות או יותר לפי העין (וההסבר בעל פה ממרינה בחנות הצמר) , תוך השוואה לכף הרגל שלי. ואז את השניה הכנתי לפי הראשונה. אני מרוצה!

כתבתי את ההוראות:

wp-1454611313060.jpg

  • נול עגול כחול, 14.5 ס"מ קוטר, (24 שיניים)  כזה שנמכר לכובעי תינוק. מסרגה שמגיעה עם הנול, ומחט פלסטיק עם חור גדול לסיום.
  • חוט נוח לעבודה.

התחלה:

קושרים את קצה החוט לשן האופקית שבנול ואז על כל שן עושים סיבוב שלם, ככה את כל העיגול- מה שנקרא – ליפוף שורת בסיס

ליפוף שורה נוספת, ובעזרת המסרגה

(אנחנו קוראים לה "כזה של רופא שיניים")

הטבעת התחתונה מועברת אל מעבר לשיניים של הנול

(פינים, אצבעות pegs)

(אחרי שלוש חזרות מומלץ לשחרר את הקשירה הראשונית על השן האופקית )

ככה שהחוט העליון כרגע הוא הטבעת. כשמסיימים מורידים את הטבעות לתחתית הנול ואז אפשר ללפף שורה נוספת, וחוזר חלילה. זו טכניקת העבודה.

wp-1454611385366.jpg

חלק עליון של נעל הבית:

  • 7 סיבובים של הורדות רגילות
  • 10 *סיבובים של הורדות מעבר לחוט
  • 6 סיבובים של הורדות רגילות –

עקב

  • 7 חצאי סיבוב- הלוך ושוב עד האמצע של העיגול ובחזרה ליצירת העקב.

 

המשך גרב-

ממשיכים מעל ההגדלה של העקב במעגלים שלמים

  • 20 סיבובים מלאים ורגילים
  • 5 סיבובי הורדה מעל חוט מתוח
  • סיום בעזרת תך כיווץ  על מחט

סיבובי הורדה מעל חוט מתוח- מניחים את החוט החדש בלי לסובב אותו על השן, ומעבירים מעליו את הטבעת התחתונה. החוט החדש הופך לטבעת, מהודקת קצת יותר מהרגיל. התך הזה יוצא צפוף ומשמש בגרביים שלי להצרות באיזור הקרסול ובאזור הבהונות.

סיום- חותכים כחצי מטר חוט מהקצה, משחילים בקוף הגדול של המחט, ואז משחילים את המחט דרך כל אחת מהלולאות של הנול לפי הסדר. חוזרים פעם נוספת לחור ממנו התחלנו, ואז מוריגים את העבודה מהנול ומושכים בעדינות. הפתח נסגר. לבסוף קושרים ומחביאים את הקצה באריגה לתוך העבודה.

לקח לי בערך 4 שעות לשתי גרביים.

 

עבדתי בערך לפי ההדרכה שהסבירה לי המוכרת בחנות החוטים "ארגמן" בנהריה. ואחרי שנעל אחת היתה מוכנה ספרתי בה את העיניים וכתבתי בדיוק וככה עשיתי את השניה. אז זו גם שיטה.

מצאתי גם את ההדרכה הבאה ביוטיוב- ואולי היא תועיל למי מכם.

וזו רשימת הצפיה שלי ביוטיוב בנושא

 

סופש רגוע

עינבל