חוף אחרי סערה
מדוזה מנופצת לרסיסים
ובכדור הבדולח הגדול-
עולם ומלואו
חוף וחול.
גשר כזיב סוף סוף גשר
מעל ומעבר.
מכונית אחת מנסה לעבור. כשהמים עולים לו עד הידית של הדלת אני צועקת אליו- עדיף לך מסביב. דרך בצת.
הנהג מהנהנן ומודה לי, נוסע לאט אחורה ויוצא מנהר הכזיב המרשים.
תמירון מהלך לו בשפך.
אני מתקרבת בשקט, לאט. מצליחה לצלם קצת.
אנפה לבנה עומדת זקופה בין ערימות של ג'יפה מצויה. בעסה קלה. זו המציאות.
הפעם החלטתי לתת גם לפסולת במה. צילמתי. המציאות לא תמיד יפה. אבל מציאות.
כוס חד פעמית מקומטת ושקופה, לידה רסיס מדוזה שהתפרקה.
המדוזה מרגשת את הילדים. אנחנו חוקרים אותה. נוגעים, מרגישים. גב של מדוזה לא צורב.
יופי של תמונות
רק שזו ביצנית לבנת כנף. לתמירון יש רגלים ארוכות פי 2 לפחות 🙂
אהבתיאהבתי
הכל מקסים אבל איזה ילד..
אהבתיLiked by 1 person
אפילו את האשפה הפכת לשיר…
אהבתיLiked by 1 person
אפילו אשפה יכולה להיות שיר…
תודה מוטי.
אהבתיאהבתי
תמונות נהדרות של ים בחורף, את מצלמת ממש יפה ומעניין.
אהבתיLiked by 1 person
תודה יקירה
אהבתיאהבתי