חוף אחרי סערה
מדוזה מנופצת לרסיסים
ובכדור הבדולח הגדול-
עולם ומלואו
חוף וחול.
גשר כזיב סוף סוף גשר
מעל ומעבר.
מכונית אחת מנסה לעבור. כשהמים עולים לו עד הידית של הדלת אני צועקת אליו- עדיף לך מסביב. דרך בצת.
הנהג מהנהנן ומודה לי, נוסע לאט אחורה ויוצא מנהר הכזיב המרשים.
תמירון מהלך לו בשפך.
אני מתקרבת בשקט, לאט. מצליחה לצלם קצת.
אנפה לבנה עומדת זקופה בין ערימות של ג’יפה מצויה. בעסה קלה. זו המציאות.
הפעם החלטתי לתת גם לפסולת במה. צילמתי. המציאות לא תמיד יפה. אבל מציאות.
כוס חד פעמית מקומטת ושקופה, לידה רסיס מדוזה שהתפרקה.
המדוזה מרגשת את הילדים. אנחנו חוקרים אותה. נוגעים, מרגישים. גב של מדוזה לא צורב.
6 replies on “חוף אחרי סערה”
יופי של תמונות
רק שזו ביצנית לבנת כנף. לתמירון יש רגלים ארוכות פי 2 לפחות 🙂
הכל מקסים אבל איזה ילד..
אפילו את האשפה הפכת לשיר…
אפילו אשפה יכולה להיות שיר…
תודה מוטי.
תמונות נהדרות של ים בחורף, את מצלמת ממש יפה ומעניין.
תודה יקירה