את כל החותמות שלי אני מאחסנת בקופסאות של נעלי ילדים, עליהן כתבתי מה בדיוק יש שם:

החותמות הקנויות שברשותי נקנו בשתי שיטות:

באחת שיטת התשוקה המיידית- עינבלית מטיילת להנאתה בחנות יצירה, מגיעה למדף החותמות וניקשרת עמוקות לחותמת. מגדירה גבול עליון של 100 שקל ורוכשת בו את שחפצה נפשה.

בד"כ מדובר בחותמות mounted = חותמות גומי שמודבקות לקוביית עץ משוייפת ומבריקה עם החותמת הצבועה על הגב של העץ.  יתרון חותמות מסוג זה הוא באחידות הלחיצה, התוצר של ההחתמה אחיד למדי. מבחינתי- נוח במידה, כי דווקא החותמות ללא הידית, מהזן שנקרא unmounted יותר נוחות לי להחתמה. משטח של פררספקס שקוף משמש לי ידית דרכו אני רואה בדיוק איפה אני מניחה את החותמת, מה גם שמחיר של חותמת ללא ידית העץ הוא בד"כ 50% יותר זול, ולאספנית כמוני זה יתרון.

שיטת קניית החותמות השנייה היא מהאינטרנט, לפי מבצעים או אתרים אהובים.

מהאתר זום גלי גלי רכשתי הרבה חותמות. לפני מספר שנים היה שם מבצע של חותמות בדולר לחותמת.  הנה קצת מהשלל שרכשתי אז (תמונות מהאתר של זום גלי גלי):

האתר הנוסף שאני אוהבת להזמין ממנו חותמות מיוחדות וממש מענגות (גם אני תמיד מזמינה מחו"ל unmounted כי זה שוקל פחות וזול יותר במשלוח וגם בשימוש) הוא ביסווקס bees wax

והנה מבחר של חותמות שהזמנתי משם:

אחת האהובות עלי:

ובתקופה שעשיתי הרבה דקואים בנושא המזרח הרחוק רכשתי גם חותמת של יפנית:

כרגע אני רואה שיש שם המון חותמות חדשות ומשגעות שאני פשוט מתאפקת לא לקנות… אבל הנה עוד מאלו שכן קניתי (אגב אחד הדברים שכיפיים כשמזמינים מהם חותמות לארץ- הם תמיד שולחים 2-3 חותמות מתנה, ותמיד מפתיעים אותי עם משהו שלא חשבתי שאני צריכה אבל כייף לי נורא לקבל!)

חותמות של ילדים מתארגנות לי נפלא גם בהדפסה על בדים (הדפסת חותמות ליצירת בד מדוגם) וגם לכרטיסי ברכה של כל דבר בערך. החותמות של הילדים מלאות תום, טוהר, ושמחת נעורים:

כשראיתי את הילד עם העפיפון יושב על עץ נצבט לי משהו בלב והזמנתי אותו. השתמשתי בחותמת הזו אולי פעם אחת.

והשיא מבחינתי הוא הסט הזה- נשים ויקטוריאניות, עסיסיות, ערומות, מהזן שמלמד אישה אחרי לידה לאהוב כל קפל וכל בליטה בגופה-

בסט הזה השתמשתי המון לדקואים, כרטיסים מטופלים וספרים מטופלים שעברו אצלי כמו הספר "אשה" של יאמה וספרים נוספים. סט כזה מגיע על יריעה אחת ומלאכת המחשבת היא לגזור החוצה בעדינות את כל החותמות. איחסון: בתוך עטיפה של דיסק. החתמה: בעזרת מלבן פוליאסטר שקוף. דיו מומלץ:  sepia עתיק.

כמו לכל אחת, יש לי חותמות אהובות במיוחד וכאלו שטרם השתמשתי בהן. כרגע אני מאוד אוהבת  לעטר כרטיסי ברכה בחותמות של פס החתולים ופס הבייבי. מה לעשות, המון כרטיסים להולדת תינוקות נפלאים.

דיו רבגוני מאוד משמח אותי ומשמש אלמנט נוסף למשחק. לבדים אני אוהבת להחתים את הזהב. ולניירות את הגוונים.

העלתי אלבום לפיקסה שלי עם צילומים והסברים על הדיו, החותמות וכו`- בבקשה!

והחידה בשבילכם: מה שימש לי לחותמת שבכרטיסי ATC בתמונה הראשית של הרשומה?

בברכת גמר חתימה טובה
עינבל