פרחי קרושה- המון הוראות ותרשימים

פרחי קרושה -הוראות ותרשימים


פורסם ב-5 באוגוסט 2010, 7:31 במדור קרושה

הדרכה למתחילים- פרח קרושה בנישות

הוראות:

סוגרים טבעת מ4 עיני שרשרת, בעין שטוחה.

שורה 1: לתוך החור, סורגים 10 DC (=עמודים). מסיימים בעין שטוחה (sl st)

שורה 2: 2 עיני שרשרת (ch 2), עמוד כפול = TRC שיוצר את מרכז עלה הכותרת, ושוב 2 עיני שרשרת. כל פעולה- בעין שרשרת נפרדת מהשורה הראשונה. חוזרים חמש פעמים ליצירת פרח בעל 5 עלי כותרת. מסיימים בעין שטוחה לבסיס עלה כותרת הראשון.

**********************************************************************************

ויש המון הוראות בעברית בבלוג של דנדושה76

***************************************************************

הפרחים של תרזה

***************************************************************

לספי והמסרגות יש פיקסה מלא תרשימים

וכמובן שצריך גם מפת פירושים לתרשימים!

****************************************************************

********************************************************************

*********************************************************************

ויש גם משלנו כאן בבלוגיה, אצל סיגלין

קרושה, סימנים ותרשימים

מודעות פרסומת

לישון כפיות

בוא נעשה כפיות


פורסם ב-11 ביוני 2009, 22:01 במדור הילדים ואני

בוא נעשה כפיות, אהובי
החיבוק האידאלי לשנת לילה מאוחרת
אחרי שהילד עוזב לי את התלתלים ובועט מתוך שינה
בערימת שמיכות החורף במקום באמא שלו

בוא נישן בכפיות, אהובי
החיבוק האידיאלי לשנת לילה מאוחרת
אחרי שנזיז את הילדה מהכרית של אמא
ונעביר אותה בזהירות למזרון שלה
יהיו לנו כמה שעות מתוקות
לעשות כפיות

ובבוקר כשנתעורר
בזרועותיהם של הילדים
תלתליי מסובכים לקשר באצבעותיו של בני
ביני לבינך מפרידה ילדה ישנה בשלווה
אלך להכין כפיות קטנות כסופות
לארוחת הבוקר, הצהריים והערב

כי אצלנו בבית את כל המנות
הילדים מבקשים לאכול בכפיות.

ATC כרטיסי החלפה אמנותיים

 

כרטיסים אמנותיים ACEO, ATC


פורסם ב-2 בנובמבר 2008, 13:34 במדור אמנות

ATC = artistic trading cards

אלו כרטיסים בגודל קבוע של 2.5*3.5 אינצ`ים שיש להם חוק אחד (בעצם שניים): הגודל הקבוע והגדרה שהם להחלפה בלבד בין אמנים ואמניות והם בלתי סחירים. אסור למכור אותם, רק להחליף.

במשך כשלוש שנים עסקתי בהכנת ATC והחלפות בהם.

אלו כרטיסים שהכנתי להחלפה בנושא תרבות יפן:

וזהו כרטיס שהכנתי והחלפתי בנושא "זמן"

ועוד כרטיס שפירושו: time is money

ואלו ארבע כרטיסים שהכנתי להחלפה בינלאומית בנושא zettiology חיות (קבלו לינק של חותמות נפלאות ומומלצות)

והכרטיס שכאן נעשה בהחלפת כרטיסי ATC  בקומונת "טיפול קלקול ומה שביניהם" בהנהלת עלמה7. בהחלפה הזו כל אחת שלחה מספר אלמנטים וקיבלה בחזרה כרטיסים שבהם היהשימוש באלמנטים. אני קיבלתי אלמנטים מruthy. כאן השתמשתי בשתי פיסות פאזל זעיר וכן פיסות נייר אורז צהוב.
ובניגוד לATC שהם לא סחירים- גיליתי לאחרונה את ה ACEO – כרטיסים אמנותיים שנמכרים לאספנים. אותו גודל, אותו פורמט רק ההגדרה שונה- את אלו ניתן להכין ולמכור כפריט אמנותי יוצא מן הכלל.

Home of ACEO, Art Cards, Editions and Originals

1 זוהי אמנית שמוכרת כרטיסים של ACEO

וכאן יש עוד חנות שלמה שמוכרת כרטיסים כאלו

בברכת יצירה משובחת מכל סוג שהוא

 לקריאה נוספת – על ATC אצל עלמה7

הכל על חותמות #1

חותמות, חותם, על היחוד והפשטות ומה שביניהם


פורסם ב-22 באוקטובר 2008, 16:20 במדור אמנות

כשהתחלתי להתרגש מחותמות, לפני שלוש שנים בערך, חיפשתי דרכים לייצר לעצמי את מה שאני צריכה. בדקתי חומרים שונים- פימו גמיש, עץ, גומי, סול.

עבורי, הציור על סול והכנת חותמות ממנו היה הזדמנות ליצירה אומנותית ויחודית של בדיוק מה שאני צריכה. אסביר:

עבדתי בספר מטופל של יאמה בנושא דגים. הכנתי חותמת סול של דג והשתמשתי בה.

וכך המשכתי, בהתאם לצורך ולעבודה שיצרתי בה- להכין חותמות. הכנתי המון חותמות של חתולים, הכנתי שני ליצנים, חותמת בגולפת במחק של השם שלי  ועוד. הנה חלקן

:

את כל החותמות שלי אני מאחסנת בקופסאות של נעלי ילדים, עליהן כתבתי מה בדיוק יש שם:

החותמות הקנויות שברשותי נקנו בשתי שיטות:

באחת שיטת התשוקה המיידית- עינבלית מטיילת להנאתה בחנות יצירה, מגיעה למדף החותמות וניקשרת עמוקות לחותמת. מגדירה גבול עליון של 100 שקל ורוכשת בו את שחפצה נפשה.


בד"כ מדובר בחותמות mounted = חותמות גומי שמודבקות לקוביית עץ משוייפת ומבריקה עם החותמת הצבועה על הגב של העץ.  יתרון חותמות מסוג זה הוא באחידות הלחיצה, התוצר של ההחתמה אחיד למדי. מבחינתי- נוח במידה, כי דווקא החותמות ללא הידית, מהזן שנקרא unmounted יותר נוחות לי להחתמה. משטח של פררספקס שקוף משמש לי ידית דרכו אני רואה בדיוק איפה אני מניחה את החותמת, מה גם שמחיר של חותמת ללא ידית העץ הוא בד"כ 50% יותר זול, ולאספנית כמוני זה יתרון.

שיטת קניית החותמות השנייה היא מהאינטרנט, לפי מבצעים או אתרים אהובים.

מהאתר זום גלי גלי רכשתי הרבה חותמות. לפני מספר שנים היה שם מבצע של חותמות בדולר לחותמת.  הנה קצת מהשלל שרכשתי אז (תמונות מהאתר של זום גלי גלי):

  

האתר הנוסף שאני אוהבת להזמין ממנו חותמות מיוחדות וממש מענגות (גם אני תמיד מזמינה מחו"ל unmounted כי זה שוקל פחות וזול יותר במשלוח וגם בשימוש) הוא ביסווקס bees wax

והנה מבחר של חותמות שהזמנתי משם:

אחת האהובות עלי:

ובתקופה שעשיתי הרבה דקואים בנושא המזרח הרחוק רכשתי גם חותמת של יפנית:

כרגע אני רואה שיש שם המון חותמות חדשות ומשגעות שאני פשוט מתאפקת לא לקנות… אבל הנה עוד מאלו שכן קניתי (אגב אחד הדברים שכיפיים כשמזמינים מהם חותמות לארץ- הם תמיד שולחים 2-3 חותמות מתנה, ותמיד מפתיעים אותי עם משהו שלא חשבתי שאני צריכה אבל כייף לי נורא לקבל!)

חותמות של ילדים מתארגנות לי נפלא גם בהדפסה על בדים (הדפסת חותמות ליצירת בד מדוגם) וגם לכרטיסי ברכה של כל דבר בערך. החותמות של הילדים מלאות תום, טוהר, ושמחת נעורים:

כשראיתי את הילד עם העפיפון יושב על עץ נצבט לי משהו בלב והזמנתי אותו. השתמשתי בחותמת הזו אולי פעם אחת.

והשיא מבחינתי הוא הסט הזה- נשים ויקטוריאניות, עסיסיות, ערומות, מהזן שמלמד אישה אחרי לידה לאהוב כל קפל וכל בליטה בגופה-

בסט הזה השתמשתי המון לדקואים, כרטיסים מטופלים וספרים מטופלים שעברו אצלי כמו הספר "אשה" של יאמה וספרים נוספים. סט כזה מגיע על יריעה אחת ומלאכת המחשבת היא לגזור החוצה בעדינות את כל החותמות. איחסון: בתוך עטיפה של דיסק. החתמה: בעזרת מלבן פוליאסטר שקוף. דיו מומלץ:  sepia עתיק.

כמו לכל אחת, יש לי חותמות אהובות במיוחד וכאלו שטרם השתמשתי בהן. כרגע אני מאוד אוהבת  לעטר כרטיסי ברכה בחותמות של פס החתולים ופס הבייבי. מה לעשות, המון כרטיסים להולדת תינוקות נפלאים.

דיו רבגוני מאוד משמח אותי ומשמש אלמנט נוסף למשחק. לבדים אני אוהבת להחתים את הזהב. ולניירות את הגוונים.

העלתי אלבום לפיקסה שלי עם צילומים והסברים על הדיו, החותמות וכו`- בבקשה!

והחידה בשבילכם: מה שימש לי לחותמת שבכרטיסי ATC בתמונה הראשית של הרשומה?

בברכת גמר חתימה טובה
עינבל

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

°
עינבלית ו13/10/2010 21:27

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

התכוונתי לחותמת בכרטיסים:-)

חותמות הסול שלך מקסימות, אהבתי בעיקר את המנגנים.
חותמות הנשים הויקטוריאניות גם מצויינות. מה הגודל שלהן?

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

הן 1:1 לגודל המקורי של החותמת. גם של זום גלי גלי.
יש לך חותמות נהדרות, אהבתי בעיקר את זו עם כדור הצמר, משגעת!
מה ההבדל בין חותמות לשימוש עם דיו/צבע על נייר לבין חותמת לחימר/פימו להטבעה?
אין הבדל, חוץ מזה שחותמת לפימו היא על בסיס גמיש שמאפשר הטבעה וקילוף מהפימו. וחותמת רגילה היא בעלת בסיס עץ קשיח ולא כדאי להטביע עימה בפימו.
עזרת לי מאוד.
ושתדעי: התוודעתי לבלוג שלך רק אתמול והתמכרתי! עלי והצליחי
על הפידבק המשמח, מאחלת לך הנאה גדולה!

לינקים של שיטוטי בוקר ברשת- חותמות גומי


פורסם ב-28 באוקטובר 2008, 9:56 במדור אמנות

http://www.capearagorubberstamps.com/culture.php?themesID=21
חברת חותמות גומי שנראות- מדהימות ובמחירים סבירים לגמרי!

ועם כבר נוצר עוד פוסט על חותמות- הנה הוראות לשמירה וטיפול בחותמות גומי
בבלוג של מספר יוצרות, בסגנון מה שאנחנו (בקומונה) מנסות ליצור!

הדרכה: הכנת תוויות בד לבד

הדרכה- הכנת תגיות /תוויות בד


פורסם ב-22 באוקטובר 2008, 21:17 במדור אמנות

סילי גילי מראה איך מכינים תגיות בד הכוללות הדפסה, גיהוץ, ותוצר יפהפה.

אני מציעה טכניקה אחרת לחלוטין,

שכוללת גילוף,

הכנת חותמת,

שימוש בדיו עמיד לבדים

ויצירת תוויות בד אישיות מיוחדות משלכן!

מצרכים:

סט לגילוף (גם סכין חיתוך טובה וידיים זהירות יעשו את העבודה)

מספר מחקים (כן המחקים המלבניים, הכי פשוטים. לבנים וגמישים)

דיו להחתמה

סרט סאטן לבן ברוחב הרצוי (אפשר גם סרטים מדוגמים, תלוי בכם)

מספריים

סבלנות

כוח רצון

קצת פלפל

הוראות:

מכינים סקיצה של הציור שרוצים (ביד או במחשב) בתמונת ראי. מעתיקים למחק ומגלפים החוצה את הקווים.

מתנסים עם המחק כחותמת עד שמרוצים מהתוצאה (ולכן הרבה מחקים- להרבה התנסויות).

נוטלים את החותמת-מחק ומחתימים על סרט הסאטן הרחב.

גוזרים ותופרים לאן שרק רוצים.

תהנו!
collage1

עינבל

הצעת נישואין מוקדמת

 

פורסם ב-6 בפברואר 2007, 21:36 במדור הרהורים
כשהייתי בת 4 הצעתי לאבא שלי נישואין. הוא סירב. אז הצעתי לסבא שלי, הוא היה מנומס יותר ואמר שאני צריכה לבקש אישור מסבתא, אשתו.
הלכתי לבקש את אישורה של סבתא פרידה והיא הושיבה אותי על ברכיה והסבירה לי שיום אחד אמצא איש שאוהב ויאהב אותי ויחד נקים משפחה ועימו אתחתן. אבל אני כבר אוהבת את סבא, מחיתי.
אני תפסתי אותו ראשונה, צחקה סבתא שלי (היום היא ממעטת לצחוק ולפעמים מזהה אותי) ואת תתפסי לך את הגבר שלך ותוודאי שהוא פנוי.
שנים אח"כ "תפסתי לי" את הגבר שלי אבל הזכרון המתוק ההוא עוד יושב אצלי בבטן..

סיפורי כפר תבור

למרגלות התבור גר קו זמן אחר, זמן תבור שמו. הוא נוהג בטרקטור חלוד המחובר לשרשרות גידוד ומטייל לאיטו על פני האדמה, הופך בה רגבים ומשחרר ממנה משבי ריח חומים.
מחוץ למושבה ממהרים.
ממהרות המכוניות להגיע מכאן לשם ומשם לכאן, ממהרים החתולים להגיע לפחים הגדולים, ממהרים הכלבים להשתין על גלגלי המכוניות ועל עמודי החשמל וללכת "רגלי" עם בעליהם בחזרה הביתה.
מה עושים היום, היה מתחיל כל בוקר עירוני אצלי. אולי קניות? מה חסר? אה, רק פרמזן, טוב, נמצא כבר מה. היום קניות. מתארגנים-אוכלים-לפעמים לא, ויוצאים. נוסעים חיש מהר במורד הכרמל, מוצאים חניה קרובה, הידד, עגלה, יופי, מעבירים שלוש שעות באיסוף מוצרים לא חיוניים בשלל שורות קורצות ונקיות.
שבוע ומשהו מאז זמן תבור חי אצלי בבית. אני חיה בבית שלו, ליתר דיוק.
הבוקר מתחיל בציוצי הצופית על עדן החלון ומבעד לענפי השיח אנחנו בודקות שמיים טלאים טלאים על גבי חלוננו. תכולים? מעוננים? אפורים? כהים?

ארוחת בוקר נפרשת לאיטה על השולחן הגדול, השקט פותח את היום בשמחה מעודנת, נעים בראש, נעים בלב, ללא בדל של געגוע לאוטובוס של חמש ורבע שהיה מתחיל את הסבב של כל רבע שעה אוטובוס מסריח הממלא את ביתנו הקט באדים וערפיח וטעם של אוטובוס לפני צחצוח השיניים. כל העניין הזה עם האוטובוס אחת לרבע שעה התחיל ביולי 2006 והיה אמור להכיל אך ורק אוטובוסים ירוקים שאינם מזהמים, אך תוכניות עירוניות לחוד ומעשים עירוניים לחוד. התחנה הוקמה ממש מתחת לחלון חדר השינה ושום דבר לא עזר. איכות החיים שלנו ירדה והתדרדה עם הצטרפות הפקים והצפירות לתחבורה הכבדה שבחרה להגרר מחמש בבוקר עד 11 בלילה תחת חלוננו.

 אז מה עושים היום?
יש תוכנית, משהו מתערבל לו ומתנועע בשקט בשולי המחשבה. ללכת לדואר-אולי לשדות- לבריכת הדגים- לטאטא את הבית- לעדור-בגינה-לתלות כביסה-להוריד-להניק- לנוח.
לנוח לנוח לנוח.
סוף סוף אפשר לנוח. גם כשהם ערים, לעצום ולישון ולחלום חלומות קטנים על פומלות כבדות על עצים קטנים.
זמן תבור מסיע באיטיות האופיינית את הטרקטור החלוד שלו על השדה ממול לבית, וכולנו- גם השכנה והתינוק והעורבני והעכבישים– מתאספים על שולי השדה לראות איך הוא עושה במלאכה.
ומשם ממשיכים כמו ציפורים, כמו העצים, עפים עד שמתעייפים, נחים.
מוצאת שקשה לי לעזוב את המקום הזה, טוב לי בתוך זמן תבור, הנשימות רכות כמו נוצות לבנות, האויר נקי כמו מי מעיינות, לנשום אוויר עם טעם של גשם ושמש וצחוק פרחוני שמטייל בגרון ונדחק לתוך הבטן בפעפוע מדגדג.
ובערב כשזמן תבור נכנס למכונית החדישה שלו שנראית כמו אוטובוס עם כנפיים והבהובים, וטס במהירות האור להדליק לנו את הירח ואת הכוכבים, בבת אחת נגמר היום, הילדים נרדמים, והחושך עוטף את השמיים.
ליל מנוחה.

הדרים

אשכולית מגינה סמוכה

2 פומליות אדומות

קצת תפוזים קטנים ומתוקים  ולימונים חמוצים בריח נפלא

מהחצר של יעקב, שעל הדרך ניסה לברר מה אני עושה ואיך מתפרנסים בחינוך ביתי

ועוד כמה קלמנטינות עסיסיות עם המון גרעינים מאשה מבוגרת בשכונת השקדים שסיפרה שעלתה באקסודוס וגרה בעבר בבת גלים וכמה נורא שהטילים במלחמה הרסו את השכונה

וקצת פקאנים בטעם קלוי משטח פתוח ליד המועצה, וקצת לואיזה והדס ורוזמרין מגדר חיה, לטובת תה מחמם.

עם הזמנה פתוחה מהשכנים- כשיגמר- בואי לקטוף עוד!

 

ואתמול הכנתי פיצה מקמח מלא לבקשת הילדה, ורבע הבאתי לשכנה ממול. כעבור מספר שעות קיבלתי את הצלחת וקונפיטורת תפוזים מרירה מתוקה וכמה טיפים לגינה- והבוקר כבר ניכשתי את העצים הקטנים שעולים מבין הרגבים ומתחזקים כהרף עין.

תפוזים טריים מהעץ בעלי ריח מטריף ודביקות מרירה מהקליפה, הם שמחים להתגלגל על החיך והלשון ומולם טעם ה"קנויים" מחוויר.

וככה הפסקנו לקנות הדרים בסופר.

הדרים בכפר תבור

עכבישים

כשנכנסנו לבית ראינו אותם בפינות, בקצוות, מעל ומתחת ובכל מקום אליו הרמנו מבט.
האיש שאל אם לעבור ולנקות אותם ואני חשבתי שלא.שאולי יש להם תפקיד.
אבל מקץ שבועיים ועכביש נתלים לי בקוריהם מבין קירות ביתי הרגשתי שהם מסמלים לי עזובה, לכלוך, הזנחה.
אז עברתי עם מטאטא וניקיתי את הקורים המאובקים מהפינות, מהקירות, ובעודי מנקה העכבשים קופצים באנג`י על הרצפה ונוהרים לחריצים. לפחות שיהיה לי נעים, חשבתי. ושיעשו קורים חדשים, נקיים, שקופים ונוצצים.
הבית עדיין מלא עכבישים. אבל יש לי הגדרה ברורה-
הם למעלה, אנחנו למטה.
וכשמטייל עכביש על הרצפה בריצה מהירה, אני קופצת, נבהלת, מסיטה את רגליו הרכות של בני ואת כפותיה הנעימות של ביתי, משום שכולנו יחפנים בבית הזה, ולא פוגעת בעכביש.
לפעמים כשהעכבישים עוברים את "גדר ההפרדה" ובוחרים לטייל דווקא על המיטה או המגבת, אנחנו נוטלים אותם בעדינות עם נייר מקופל ומעיפים אותם החוצה (טרנספר).
הפחד הגדול שלי זה שהם יעקצו אותנו.
אבל משהו בי מכבד את הנוכחות שלהם ולכן אנחנו חיים כעת ב"הפסקת אש".
יש מתח וקורים. ועכבישים.
זה לא שלום, אבל זה המצב המדיני, לא?

פתאום הפקאנים הפכו למעדן שלנו.

אנחנו מלקטות אותם ב"שושו", מאז גילינו שמול הנדיבות העצומה להדרים ופירותיהם, יושבת קנאות מחרידה לאגוזי הפקאן.

תנו לי להסביר-

פה ושם בשולי חצרות ניצבים עצים גבוהים גבוהים ועלוותם מצהיבה למול הירוק עד של ההדרים והאפור כסוף של עצי הזית. בולטים.

סביבם גדרות תייל גבוהות, משל היו אסירים בכלאם.

ועל מה המהומה?

והיה המקרה ונתגלגל לידי פקאן ארוך ובהיר שהתחמק מהתייל, ואפילו לא אחד יותר שיהיה לי לעזר בפיצוחו. מיואשת מעט למגע האוצר הנשגב שנתגלגל לידי, ליטפתי אותו בלשוני והוא נתפצח בקלות. ותוכו נעם לי מאוד, כטעם ערמונים קלויים, כמחית עדינה ורכה של עוגה. מופלא.

אחר החלתי סורקת את הקרקע שמחוץ לתייל, חופרת בחוד נעליי בעלי השלכת המתגופפים זה על זה כמנסים להתחמם מקור החורף החודר כעת. פה ושם נגלה אלי אגוז נאה, בהיר, וקליפתו המעוטרת תווים שחורים ושמחה חומה נאספת לתיקי בשקט. אני מבריחה אסירים מכלאם, או שמא מעפילים מהמחנות בקפריסין?

והנה הגברת הנעימה שעלתה באקסודוס, והיא מושיטה אלינו קלמנטינות מתקתקות עטויות קליפה אוורירית. בחצרה העצומה 4 עצי פקאן רמים, כולם סדורים בתייל. "מה עם הפקאנים" שאלתי בעדינות, מנסה לגלות את פשר הגדר.

אל תגעי לי בפקאן! נוזפת בי הגברת בעודה מביטה בי במבט רנטגן כמו מנסה לגלות כמה פקאנים אני מסוגלת לחטוף מהעץ בעודי עומדת ומשוחחת עמה. הפקאנים מתחלקים ביננו לבין העובד שלנו, וזהו.

בסדר, אין בעיה, איפה יש פקאנים חופשיים, אני מבררת.

אין. לכי לסופר. ואל תקני את הארוזים הם מגעילים.

ומאז עיני סורקות את הצמרות, מחפשות את הגובה, הצהבהבות והגושים המעידים על פרי. אז אם במקרה יש לכם עץ פקאן, ומתאים לכם שנבוא ללקט מסביבו- בבקשה ספרו לנו!

יבוא מחיפה – בדלי שיחות נשים

את מכאן?-לא, אני מחיפה.מתי הגעת לכפר?- לפני 34 שנים.מניין אתם?-מחיפה.

מתי הגעתם?

– בנובמבר.

גם אני מחיפה. הגעתי לפני 18 שנים. אני מתגעגעת לחיפה המון.

– אז אולי תסעי קצת לחיפה?

מה פתאום?! טוב כאן.

 

את מפה?

– עכשיו.

מאיפה במקור?

-מעיר גדולה.

מתגעגעת?

תיהי רגע בשקט. שומעת?

(משתרר שקט, דממה)

שומעת?

-לא שומעת כלום.

זה כפר תבור. תענוג נכון?

 

את מפה?

-כן.

ממש ממש?

-כן, מהמייסדים.

ואו, אני נרגשת לפגוש אותך.( את המקומית ראשונה שלי.)

ואת מניין?

-מחיפה.

אתם גרים כאן עכשיו?

-כן.

טוב לך?

-כן.

אז תגידי שאת מכאן.

נכון.

אני מכפר תבור.
לפעמים נדמה שמה שמשנה זה העבר. אבל הווה יוצר את העבר, ועכשיו אני כאן. מהכפר.

סודות

זו הרשומה האחרונה על כפר תבור.
אני כבר לא עירונית בכפר אלא כפרית בעיר.
כפר תבור הוא מקום קטן, שכל סודות היקום צפונים בו, כבכל קהילה אחרת בתבל.
וכחלק ממרקם עדין וקיומי זה של המקום, כך מוגדרת שמירה על סודות.
הסודות נלחשים מכל בית ובינות לגדרות החורקות מיושן, נטמנים היטב לתוך אזניים קשובות.
ובעודי מדלגת כמו דורותי מערץ עוץ בשביל לבנים אדומות ולבנות במעלה רחוב המייסדים אני מתפתה להקשיב ולהתנגן בתוך הסיפורים המופלאים והסודות.
ותמיד אני מבטיחה לשמור, לשמור על הסוד.
וכשומרת סודות
אני מסיימת
את הסיפורים על כפר תבור
ורק אומרת-
תודה.
הסיפורים נכתבו בין שנת 2006-2007
ומאז שנת 2012 כבר אינני מכפר תבור.
ב2012 עברנו לחניתה. וגם לחניתה יש את הזמן שלה. מוזמנים לקרוא עוד על הבית שלנו בחניתה בקטגוריית בונים בית.

בובות מגרביים ומילים משנת 2006

656509_38

לכבוד החורף עשיתי סדר

במגירת הגרביים

ומיינתי החוצה את המרוטים

בקצוות ובעקביים

וגם את הבודדים

שנגמר להם השניים.

מה עושים עם גרביים

הגידו מה עושים

עם מספר זוגות גרביים

והרבה קצת בודדים?

שמתי בצד וגיגלתי

sock doll

ומצאתי

sock monkey

שמצאה חן בעיני

אז התחלתי.

 

במרתון תפירה ביד

ביום חמישי בערב

התחלתי לגרבב

גרבוב חמוד

ליומולדת של החבוב.

 

תוך ארבע שעות בערך

מתוכן שעתיים עם הקטן על הגב

תפרתי ומילאתי את הקוף

ועיצבתי ת`זנב.

 

במסיבה הוא ניצח את הרכבת החשמלית

ואת הספרים והפלסטיקים הצבעוניים

כי כשהגדולה ראתה אותו נולד

מתוך שקית נייר ובד

ישר חיבקה אל החזה

והקטן- שכח מזה.

 

היום העסק לא נגמר

אבל עבר שיפור ניכר

מגרביים של ילדה

תפרתי גרב נחמדה

גרבוב-בת נחמדת

משתי גרביים בודדות

עם פסים ואדומות.

 

במכונת תפירה תפרתי

את הזרועות והזנב

ובמקל גם נעזרתי

לתחוב מילוי לבטן-גב.

 

את החיבור לגוף הביטו

אין ברירה לתפר יד

בתפר הסולם הצמדתי

גם הפה גם השפם.

 

ואחרי ארבע שעות

ומעט חבלי לידה-

הנה ככה היא נולדה-

קבלו אותה- הגרבובה!

 

גרבובת קופיפיפית

עם תלבושת אופיינית

וכובע קט גם הוא תפור

משארית של בד גזור

 

ועכשיו במשימות

בתי מילאה לי ת`לילות

לגרבוב האבא מגרביו של אבא

להכין אשה-קופ-אמא

ולהם שניהם הזוג

בן גרבוב ועוד גרבוב

מגרביו של החבוב.

אחיות גם גרבובות

שיהיו גם הן קופות.

 

אז אם לכם במגירה

יש גרביים למסירה

אנא ספרו לי-

אולי תעזרו

להקים ספארי קופים

אצלי בסלון.

 656509_38

גרבובת

 פורסם ב-26 בספטמבר 2006, 21:18 במדור אמנות הטכסטיל

גרבובת באוסף מצבים
אחרי שכבר רקמתי לה פנים
הביטו וראו-
מותק של קופיפה גרובה ומוגרבת
בת לגרבוב-אבא החתיך עם הכרס
אגב כל הזכויות לשמות המגריבים
גרבובאבא וגרבובת
וגרבואמא וגרבובן
גרבובים וגרבובות
שמורות לאבא של הבת
האיש הבן.
656509_20

תגובות:
הצבעים מרהיבים, הקופיפה מדהימה, הילדה נראת מתוקה…. איפה הפנים??!!

 ________________________
שמחיה68 ו17/01/2009 12:41
אפשר אולי לקבל הוראות להכנתה:-]?

משפחת הגרבובים מתרחבת


פורסם ב-27 באוקטובר 2006, 16:06 במדור אמנות הטכסטיל
הנה המשפחה המתרחבת!
הדובון הכתום עוד צריך יד נוספת ורקמת פרצוף, וכפתורי עיניים במקום. הגרבוב הכחול המפוספס מוכן להמסר לחברה, התאומים הלא זהים בגוונים הסגולים ורודים מיועדים כמתנת יומולדת שלוש לבת של pooh, ולהם אני צריכה לרקום פנים ולתפור את הקצוות של הגפיים.
הרבה עבודה מהנה!
מה עוד?
יש לי עוד כמה זוגות גרביים ומהם אני רוצה להכין:
היפפותם
זברה
חתול
וכל מיני מפלצות.
יש הזמנות מיוחדות?
 תגובות:
רק על עצמי ו28/10/2006 14:28
יש לי ערימות גרביים שמחכות להפוך מגרביים בודדות למשפחה מאושרת, תודה שהזכרת לי את הסעיף הזה ברשימת הדברים שצריך לעשות…
גלשי ו29/10/2006 00:07

 

ירדן2611 ו18/11/2006 13:49
זה פשוט מדהים!!!

מקרונים כחולים

p>

עם קצת צבע מאכל כחול, בשביל פרסי ג`קסון

הבוקר אני והבכורה הכנו ביחד מקרונים, מילאתי משאלה שלה.

השתמשנו במתכון של קרין גורן אבל בלי קקאו ועם ריבת תות באמצע, וריבת תפוזים באמצע אחר.

יצאו לא סימטרים, לא עגולים, לא אחידים אך-

מאוד טעימים.

שבוע טוב

עינבל

תמונה

בין טיפות הגשם של אפריל

גשם אפריל,

April shower,

מעניק לי רגעי חסד בגינתי.

עונג של טיפות,

תלויות בין חורף לקיץ

וריח טופח ריחני,

בורוד.