שגרה בחינוך ביתי?

בחופש הגדול ובחגים שבאו קצת אחריו, ביקשו הילדים חופש כמו מבית הספר.

זה הזכיר את בילבי גרב ברך שהלכה יום אחד לבית ספר אך ורק בגלל שגם היא רצתה חופשת חג מולד.

אבל הם באמת קיבלו חופש.

הכי חופש שיכול להיות

בלי שעה שצריך לקום בה, או ללכת לישון, עם החופש לבוא או להשאר, לצאת או להכנס. חופש אחר. כי כמה חופש כבר יכול להיות לילדים שכל השנה בחינוך ביתי? ובכן, זה היה חופש משגרה קבועה.

אך סופסוף נגמרו החגים וחזרנו לשגרה, או נכון יותר- בנינו שגרה חדשה לשנה החדשה.

שגרה, אתם בטח שואלים? למה שגרה? מה טוב בזה בכלל? הרי כל החיים אנחנו מחפשים לשבור אותה!

למיטב הבנתי, בכל בית בכלל ובחינוך ביתי בפרט, חייבת להיות איזשהי שגרה.  השגרה מעניקה לנו קביעות, רוגע, שלווה ו-כן, גם כללים שמאפשרים לנו לחיות ביחד בהרמוניה.

גם בחופש הגדול, גם בשבת, גם ביום יום.

העוגנים לשגרה שלנו נקבעו על פי שעת הארוחות.

ושעת הארוחות שלנו נקבעו לפי שגרת הארוחות שלי (כל שעה וחצי- שלוש שעות ארוחה)

עוגן נוסף לשגרה הם התוכניות השבועיות הקבועות: חוגים, מפגשי חינוך ביתי, ארועים קהילתיים קבועים

השנה-

  • מפגש ביום ראשון בנהריה (חינוך ביתי, גילאי 0-14)
  • מפגש חנ"ב ביום שני בעמק יזרעאל/יובלים/סיור לימודי בבוקר
  • חוג קראטה בשש בערב- יום שני
  • שלישי- בוקר חוץ: ספריה, סידורים, קצת טבע
  • רביעי- סיור חנ"ב או חוג שומרי הגן לילדי חנ"ב (חינוך ביתי) וחוג כדורסל לצעיר
  • חמישי- יום ניקוי הבית בבוקר, אחה"צ חוג מחול לבכורה וחוג קראטה לצעיר ולאמו
  • שישי- סידורים + חוג כדורסל לצעיר

אז בעצם לכל יום יש שתי מערכות שגרה- היום בשבוע וסדר הארוחות. סדר הארוחות יוצא איתנו גם אל מחוץ לבית וזה מצריך הרבה יותר התארגנות אך יעיל ובריא יותר מאשר ה"יהיה בסדר" שלרוב מוביל לעייפות וחוסר סבלנות.

היום למשל היה יום ג וזה יום ספריה. היינו בספריה (השאלנו 15 ספרים, אנחנו שלושה וכל אחד לוקח ערימה נאה. מצאתי את עצמי מתנצלת על מכסת הספרים הגדולה אך הצוות נראה נהנה להגדיל לנו את המכסה של הספרים- הלא ממילא אנחנו מחזירים כמו שעון פעם בשבוע)

ואז ירדנו לשמורת ים אכזיב, מול בית ספר שדה אכזיב, וחקרנו לנו בטבע קצת-

צמחיה כר-קוצית, צבעי אזהרה ולמי הם מיועדים, הרכבים של סלעים, פרחים ומים

Image

חבצלת החוף שייכת ל"מבשרי הגשם"  פורחת במלוא הדרה

והריח? נפלא

Image

אז מה, שנחזור לשגרה?

שנה מלאה סקרנות, הגשמה, יצירתיות, אהבה

עינבל

מודעות פרסומת

9 תגובות על “שגרה בחינוך ביתי?

  1. בקר טוב ענבל,
    בעקיפין ענית על חלק משאלותי, אני מצדיעה לך על לקיחת ההחלטה הזאת, חבל שלא ידעתי על האפשרות הזאת כשגידלתי את ילדי , הם היום בני 46 ו-42 משכילים, לומדים בעצמם כל הזמן עוד ועוד, ולאושרי הרב גם נכדי סקרנים ושואלים ומפתיעים אותי בידע שלהם. אני רק יכולה לתאר לעצמי מה היו משיגים לו היו לומדים בחינוך ביתי. יישר כוחך, אני מחזקת את ידייך.
    זו לא חנופה, אבל עם מגוון הדברים שלמדתי עליך רק מקריאת הבלוג , ילדיך באמת לומדים יותר מאשר בבית הספר.
    סופ"ש נעים.

  2. נשמע נפלא, אהבתי את כל הספרים שאתם לוקחים וגם קוראים,
    נורא מסקרן אותי לשמוע עו על החינוך הביתי, כמו למשל, איך מוצאים את האיזון בין הגילאים השונים?, וזאת מתוך חוסר ההצלחה שלי הרבה פעמים לשבת ולשחק עם שניהם בגלל הפער בגיל.
    שגרה שמשלבת המון טבע -פשוט תענוג !

  3. ענבל יקרה,
    אהבתי את הרשומה שתיארה את עוגני החינוך הביתי. בתור מורה לשעבר, אני בוודאי מעריכה את זה לעומת "בית החרושת" ההומה, הרועש,המכה, הדוחף, שלא היתה לי שליטה עליו.אני מבינה שיש בכל זאת איזו שהיא מסגרת "פורמלית". אנא, האם תוכלי לפרט קצת לגבי נושאים כמו חשבון, אנגלית וכד' ?
    אני בטוחה שאת משפיעה עליהם רוגע, נעימות, מדברת אתם בעברית תקינה ועשירה (הבלוג מדגים זאת ), ובטוח שהם נשכרים בענק. אבל אשמח לשמוע עוד.
    חבל שאני כבר לא בשלב של גידול ילדים, אבל אני חושבת ש"הייתי הולכת על זה".
    יישר כוחך, המשיכי בהצלחה לתת ימים שלווים ומעשירים לילדיך.אני מחזקת את ידיך.

  4. ענבל,
    ברור לי שילדיכם לומדים המון המון דברם שמעשירים את עולמם ואת הידע הכללי שלהם, והחוויות שלהם ייחודיות ומעצימות מאוד מבחינה אישית.
    אבל… יש לי כמה שאלות. אולי חלקן יישמעו כביקורת, אבל הן לא. אלו פשוט תהיות שלי עם עצמי על הנושא הזה כי הוא מאוד מעניין אותי:
    מתי הם לומדים עם ספר ומחברת קונבנציונליים?
    האם בכל תחום ידע את כאמא מרגישה שיש לך מספיק ידע כדי לשמש מורה לילדייך?
    למשל מתמטיקה – עד איזו כיתה תוכלי לשמש להם כמורה? ועד איזו כיתה בכלל הם יהיו בחינוך ביתי?
    אין מחוייבות שלכם ההורים מול משרד החינוך שהתיר לכם את החינוך הביתי לעמוד ביעדים מסויימים מבחינת הידע הלימודי המקביל לזה הנלמד בבית הספר? האם אין מעקב של הפיקוח במשרד החינוך?
    האם מותר שיהיו ימים רבים כל כך שבהם הם לא לומדים ממש לימוד פרונטלי, אלא מטיילים, מנקים, מבלים? האם ניתן לכם חופש החלטה ופעולה מלא מה לעשות עם הילדים בכל בוקר?
    האם אין פער בידע בינם לבין הלומדים בביה"ס, או שיש פער וזה בסדר מבחינתכם כי הם לומדים המון דברים שילדים אחרים לא לומדים?
    אשמח מאוד אם תוכלי לשתף אותי.
    שנה טובה, פוריה ומהנה.

    • הי שרונה, אשמח לענות כמיטב יכלתי על שאלותיך המעניינות.
      אני מדגישה שאני עונה עבור משפחתי בלבד, כי בכל משפחה המודל מעט שונה.
      1. מתי הם לומדים עם ספר ומחברת קונב'?
      ובכן, תלוי בנושא. בד"כ בשיעורי חשבון הם מבקשים תרגול נוסף מעבר לתרגילים שמופיעים בספר הלימוד- אני כותבת להם עוד ועוד תרגילים בהתאם לבקשותיהם. לפעמים הם מבקשים "מבחן" ואז הם עונים על תרגילים בהגבלת זמן או בלי עזרה ממני. זה סוג של משחק וזה תמיד נעשה בכייף ובשמחה אמיתית.
      2. בכל תחום ידע- גם כזה שאין לי בו שום ידע, אני מרגישה מספיק בטוחה לפתוח ספרות או אינטרנט וללמוד ללמד. מה זה ללמוד ללמד? זה ללמוד ולהבין די והותר בכדי להצליח להסביר זאת למישהו אחר. זו, אגב, מבחינה דידקטית, הדרך הטובה ביותר ללמוד חומר חדש. נתת כדוגמא את המתימטיקה. ובכן, גם אני יכולה ללמוד ולהתפתח עוד במתימטיקה. אני נעזרת באוניברסיטת קהאן ולוקחת שיעורים שמאפשרים לי להבין ולשלוט בחומר לפני שאני מלמדת אותו. בכלל, אני לוקחת כל מיני שיעורים באוניברסיטת קהאן וכן ב"טד" ולומדת נושאים חדשים, מרחיבה כל הזמן אופקים. לומדת כל העת.
      3. עד איזו כיתה הם יהיו בחנ"ב?
      בעיקרון מבחינתנו עד סוף ט' אין להם בחירה, רק חנ"ב. בט' הם יורשו לבחור אם להכנס לחטיבה עליונה או להמשיך לבגרויות בסביבה הביתית. אני מניחה שבגיל 14-15 יהיה להם כייף ללמוד בתיכון.
      4. משרד החינוך מקבל מאיתנו כל שנה מסמך רשמי ובו אנחנו מציגים את חומר הלימוד לשנה הקרבה, את שגרת השבוע שלנו ואת היעדים. אחראית מטעם משרד החינוך מבקרת בביתנו ומשוחחת עם הילדים.
      אין ממש חומר רשמי לשכבה מסוימת מבחינת המשרד, כל בית ספרמציד רמה אחרת ונושאים שונים.
      5. בטח שמותר. כל עוד עומדים ביעדים. אני יכולה לספר בגאווה שגם ביום אחד בשבוע של לימוד ביתי פרונטלי- מספיקים יותר מאשר בשבוע של כתה רגילה עם 30 תלמידים במקרה הטוב.
      6. לילדים שלי לא מפריע שהחומר שונה, בד"כ הם מתקדמים יותר מילדים בחינוך הרגיל. הבן שבכתה ג' לומד מתימטיקה של כיתות ד-ה, הבת שבכתה ה כיום לומדת מתימטיקה של ז-ח.זו רק דומא. ביולוגיה למשל- מה שאני מלמדת אותם- אני למדתי בתואר הראשון בביולוגיה. ידע לא שייך לרמות או גילאים והתפיסה הזו מגבילה מאוד. ידע מגיע שיש סקרנות והתלהבות. וזו אחת המטרות מבחינתי בחינוך הביתי- הסקנות שלנו ללמד וללמוד. זה הטבע האנושי, כל עוד לא כופים ידע בכוח על ילדים, הם נשארים סקרניים ונלהבים ללמידה.
      שנה נפלאה!
      עינבל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s