לפעמים בבוקר מוקדם
כשאני מתעוררת הרבה לפני הזמן (זה קורה ביחוד אחרי שאני נשכבת לישון ב22 ולא בחצות)- יש לי זמן למחשבות.
ויום אחד עלתה לי מחשבה- רעיון. להכין לב תלת מימדי מקרטון גלי וקרטון קופסאות.
אז אחרי טיול הבוקר- מיד התחלתי בעבודה.
חתכתי רצועה מקרטון גלי. יש לו גמישות שמאפשרת משחק עם הצורה
ושיחקתי עם הצורה
ואז הדבקתי על הקרטון הגלי (מה שהתברר כטעות בעיצוב)
כשזהדבק יבש חתכתי עם סכין חיתוך וחילצתי את הלב
וזה יצא
אבל צד שני נראה נורא. זה הקרטון הגלי. הוא כנראה לא מוצלח לשטח הלב רק לרצועה
ואז הדבקתי, גם רצועה. מסתבר במקום הלא נכון. את הרצועה אולי עדיף לחבר בסוף. או מהצד הגלי.
הדבקתי בלחיצה
ואז פניתי לצפות בספר ישן
וזו עוד טעות. אבל ציפיתי
אבל זה יצא מגעיל. חשבתי לזרוק. אבל המשכתי לשחק ולהדביק עוד שכבות
ואז צבעתי בווש לבן וזה בכלל נהיה לא נכון בעבורי.
הבנתי מה הבעיה. אני לא אוהבת את הצורה הרכה של זה. לב רך שיהיה תפור, בכייף. אבל מקרטון? בשומופן לא!
אז הכנתי עוד אחד, אבל במקום קרטון גלי השתמשתי בקרטון רגיל. המסביב שלו זה מגליל נייר טואלט שגזרתי לטבעת ברוחב 2 ס”מ. והלבבות השטוחים מקרטון של דגנים. צבעתי בצהוב. יותר טוב.
אבל בכנות, גם ממנו אני לא מרוצה.
אז לפעמים זה מצליח, להגות רעיונות ולבצע. ולפעמים זה לא מצליח.
וחשבתי הרבה אם לפרסם גם את הלא מצליח בבלוג והגעתי למסקנה שאני חייבת לפרסם גם את הלא מצליח, כדי שתדעו שגם לי זה קורה, וזה טבעי וזה בסדר.
ומאוד נהנתי מתהליך היצירה עצמו, רק מהתוצאה לא נהנתי בכלל.
וזה בסדר לזרוק. אז זרקתי למיכל מיחזור הקרטונים. כי זה מה שזה. זבל. הא הא הא.
והנה עוד “אי הצלחה”. ניסיתי להכין אות בטכניקה דומה. עליה גם הדבקתי מפית. התוצאה… בלשון המעטה… על הפנים!
אז ככה. אני אוהבת ליצור בפפר מאש (עיסת נייר) ודי שונאת את התוצאות. הרעיון חביב, התוצרים יותר מדי עגלגלים ומבולגנים בשבילי. לא “נקיים” וזה בדיוק מה שמפריע לי.
ספרו- גם לכם לפעמים מתפקששים רעיונות?
מה אתם עושים עם התוצרים המאכזבים? זורקים? שומרים? משפצים?
שבוע טוב וחופש שמח
עינבל
Toferet Halomot 
אני רוצה להגיב