זהו מתכון צ'כי עתיק, וכמו כל המתכונים הצ'כים הוא מבוסס על שלושה מרכיבים:
קמח לבן, סוכר, חמאה.
כמובן שיש עוד כמה מרכיבים בתוך המתכון הזה, גם גבינה וביצה וסולת.
אבל התבלין העיקרי הוא תבלין הזכרונות. זכרונות ילדות.
בצ'כית זכרונות ילדות זה פוהאדקה מלדי (pohadka mladi) וכמו שהמילה הזו נשמעת מלטפת ככה הזכרונות האלו הם ליטוף וחיבוק וריח של חמאה, סוכר וסבתא פרידה
שעומדת במטבח, עטויה בסינר
אוחזת כף מחוררת ושולה כדורי קניידליקי ממולאים בשזיף קטן וחמוץ.
את הכדורים הללו היא מגלגלת בחמאה, מפזרת מעל תערובת של סוכר לבן, קינמון ואגוזי מלך מגוררים.
זה הקינוח.
לסבא, סבתא שמה הכי הרבה. כי הוא גבר. הוא מבקש אותה לחדול אחרי שניים. שימי לנכדה, אני לא כבר מלא, הוא מתלונן.
אבל סבתא פרידה אוהבת את הגבר שלה ומניחה 8 קניידליקי יפים אצלו בצלחת.
סבא מפסיק למחות ואוכל את כולם בלי תלונות.
איזה ילד טוב סבא שלך, אומרת לי סבתא שלי וסבא מתנפח מגאווה.
סבתא לא מחלקת מחמאות מהר, וכל מחמאה שלה שווה זהב.
לנכדה היא מניחה 3 בצלחת. לעצמה שניים.
אני מפזרת בנדיבות סוכר ואגוזים על הקניידליקי.
פותחת אחד ומגלה את הפרי שבפנים.
מחלצת את הפרי הצידה, אוכלת את הבצק שמסביב.
סבתא מוחה, לפחות תטעמי?
אני נוגסת בו. חמוץ, אני מצהירה ומוותרת.
אז, בילדותי, רק המתוק. לא החמוץ.
אבל כאן, היום, אכלנו אני והבת את הדובדבן החמוץ שבאמצע בהנאה גדולה. ביחד. חמוץ מתוק. פוהאד קמלדי.
לזכר סבתא שלי, למען זכרונות הילדות של בתי.
המתכון:
כחצי קילו גבינת טוב טעם (הערה: לא השגתי את הגבינה הזו, אז בצר לי הכנתי לבד: הרתחתי 2.5 ליטר חלב עד רתיחה, הוספתי כך וכך כפות חומץ וסיננתי את התוצאה דרך בד כותנה ארוג גס. התוצאה? גבינת טוב טעם ביתית. אותו דבר)
1 ביצה
כף סולת
5-7 כפות קמח
פרי בעל קליפה (דובדבנים, שזיף קטן, משמשים)
הכנה:
מסננים את הנוזלים מהגבינה, ואז מוסיפים לגבינה בקערה ביצה, סולת וקמח עד שנוצר בצק שנראה בערך ככה:
לא צריך את כל הקמח, פשוט עד שזה לא רך מדי- הקמח משמש ליבוש.
מכניסים למקרר לשעתיים
ואז מוציאים ועל משטח מקומח יוצרים גליל, ממנו חותכים פרוסות
כל פרוסה כזו תתאים לכדור עם משמש, וחצי פרוסה כזו תתאים לכדור דובדבן
מצפים בזהירות דובדבן בבצק ואז מגלגלים אותו לכדור
ואת הכדורים מניחים בזהירות בסיר מלא מים רותחים שממשיך לבעבע על האש-
הם עולים וצפים ומתבשלים כחמש דקות
ומוכנים להגשה
בתיאבון
ודיקויי (=תודה בצ'כית) לחברתי שנתנה לי את המתכון של סבתא שלה, כי את המתכון של סבתא שלי שהיה כולו טמון בזכרון שלה- כבר אין.
נסלהדאנו nasledhano
(להתראות בצ'כית)
עינבל
תופרת חלומות 
הסיפור שלך נהדר ואת המתכון אני חייבת לנסות. אכלתי כדורים כאלה בפראג ובכל פעם אני נזכרת מחדש בטעם ובמרקם הנהדר שלהם. תודה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה אסנת!
אהבתיאהבתי
ממש גרמת לי להריח, פיסית, את הכופתאות. אצל סבתא שלי בטרנסילווניה קראו לזה סליבש גומבוץ. פעם הכנתי במשך 3 שעות כופתאות שנאכלו במשך 3 דקות בדיוק. http://www.mako.co.il/food-recipes/recipes_column-desserts/Recipe-db6014212f19d11006.htm?gclid=COSiv4e38rcCFUi33god-HMATQ
אהבתיאהבתי
זה מתכון דומה שהצקום גבינה יש בו תפודים. תודה!
אהבתיאהבתי
נראה נהדר 🙂
אבל אני חייבת להודות שאני אוהבת את הדובדבנים א-ל-נטורל, בלי בישול ותוספות…
אהבתיאהבתי
גם וגם. דובדבנים טעימים לי בכל דרך. א-נטורל באמת הכי כיף.
אהבתיאהבתי
נראה נפלא, עינבל.
אצלינו בבית היתה גירסה דומה, עם משמשים או שזיפים.
והבצק, למיטב זכרנו, הוא בצק תפוחי אדמה. כמו ניוקי.
אהבתיאהבתי
זוגתי שתחיה, שואלת למקור המתכון, אגב, זה פוהדקה מלאדי שזה -pohadka mladi
מישקה קשיצ'קה הצ'כי
אהבתיאהבתי
אצלנו קראו לזה פשוט כדורי גבינה ואימא שלי הכינה אותם לשבועות ובד"כ בלי מילוי ומיבחוץ טגנה עם פירורי לחם. אני מתה על זה ומצאתי בבצת במסעדה "משהו מתוק" את הקינוח הזה שמאוד מזכיר לי את הבית ובו יש את המילויים השונים. המתכון כמה שאני יודעת לא רק צ'כי אלא אוסטרי/הונגרי… אבל אני לא חותמת על זה כי בכל מיקרה אני גם רבע צ'כית.
אהבתיאהבתי
עם בלי הטיגון זה בטח יותר בריא. תודה אוריתוש!
אהבתיאהבתי
פשוט נפלא – גם המתכון וגם הסיפור 🙂
ואמנם אין לי שורשים צ'כיים, אבל הערגה הזו לטעמי ילדות מוכרת לי היטב. אשמח מאד לגרום לילדיי להתגעגע בבוא היום למכון הזה.
תודה רבה לך והמשך יום מוצלח
גגג האחת
אהבתיאהבתי
תודה גילת!
אני כה שמחה לראותך כאן אצלי:-)
אהבתיאהבתי
טוב, זה שונה ממה שהכרתתי אבל…כן, אני אבוא ואת תכיני לי כאלה?
אהבתיאהבתי
כן, אך עלייך להגיע בעונה שיש דובדבנים! או להביא אותם איתך ואני אטפל בבצק מראש.
אהבתיאהבתי
תודה על רשומה מלאה בנוסטלגיה וטעימה. מכירה את המאכל,הגם שלא מהתפוצה שלי, אבל לא רחוק משם. אשמח לנסות את המתכון
אהבתיאהבתי
תודה אש קטנה, ריגשת אותי בחזרה
אהבתיאהבתי
נראה מצוין!!! אבל מה עם הרוטב? כל-כך חיכיתי לראות ממה הוא מורכב (כמויות)…
אהבתיאהבתי
הרוטב המקורי הוא חבילת חמאה שממיסים במחבת ומחכים שישחים מעט (אני השתמשתי ב2 כפות חמאה) ומוזגים מעל. מעל החמאה מפזרים בכפית סוכר וקינמון , או רק סוכר. אני פיזרתי מעל אלו שהכנתי לי היום בבוקר- סילאן. יצא טעים.
אהבתיאהבתי
איזה מתכון מוזר ומעניין! זוגתי חולה על דובדבנים, אולי אנסה להשתעשע עם זה.
תודה על המתכון ועל הסיפור הנחמד מאחוריו. אני אוהב מתכונים עם סיפור. 🙂
אהבתיאהבתי
מוזר זו הגדרה מצויינת למטבח הצ'כי. אני בטוחה שק' תאהב את המאכל, אולי אף תזהה בו זכרונות ילדות משל עצמה… גם המטבח מארץ מוצאה של ק' מלא בבצקים 🙂
בתיאבון ודש
אהבתיאהבתי
אני לא מכירה את המאכל הזה, נראה ממש מעדן, והכתיבה שלך כמו תמיד מרגשת כל כך ❤
אהבתיאהבתי
תודה יקירתי
לטעמי זהו מעדן. חלק מבני הבית (הגברים שבחבורה) מסרבים לטעום.
אהבתיאהבתי
בגלל הגבינה המחוממת ספק אם הגוף שלי יגיב טוב לתבשיל זה…
[יש תחליף טבעוני?] חוץ מזה נשמע לי טעים מאד. ואם אפשר עם
קמח מלא, עוד יותר טוב. :_) אם הדובדבנים יפלו לידי אמי, ספק
אם יישארו דובדבנים ל"קניי,שריס,לעך"…
יצא לי בהחלט לאכול דובדבנים טריים מתוקים למדי. [בלי תוספות!]
אהבתיאהבתי
הקמח שהשתמשתי בו במתכון הוא קמח שיפון, ואני חושבת שאפשר להחליף את הגבינה בגבינת קשיו או שקדים. הרעיון פשוט- ביצה, גבינה, סולת, מעט קמח. קל. העניין הוא שלא כל אחד מתלהב מהקניידליקי הללו. אולי רק כאלו שלכדורים הללו מצורפים בדבק זכרונות ילדות…
אהבתיאהבתי
עינבל, תודה על העצות. :-)אז, השתמשת בקמח שיפון, סימן שאכן את אוהבת
אוכל בריא, ולדעתי האישית, זאת דוגמא טובה לילדים!
ממרח שקדים נשמע לי טוב, אני מניח שגם גבינת קשיו, אם כי אף פעם לא
יצא לי לאכול גבינה כזאת. ולא ממרח כזה.
אהבתיאהבתי
ענבלית יקרה,
את לא יודעת מה עשית לי, התרגשתי מאד מהזכרונות של הקניידלי עם הפרי בפנים, זכרונות מבית אמא (לא היתה לי סבתא מעולם), ריח המטבח והסיפור שלך הזכיר לי איך אמא שלי פנקה את אבא שלי שאהב מאד את הקניידלי.תודה מקרב לב על הניחוח הביתי שהבאת אלי.
אהבתיאהבתי
התרגשתי בחזרה. בדיוק אכלתי כעת לארוחת ערב 4 קניידליקי מפנקים.
אהבתיאהבתי
תודה חיה
גם לאבא שלי לא היתה סבתא, היא נספתה בשואה. שלחתי לאבי את הלינק לפוסט שיתרגש גם הוא:-)
אהבתיאהבתי