30X30 יום 7

הבוקר השכמתי לפני הזריחה ויצאתי לצעידה סביב הקיבוץ. כשחזרתי, השמש טרם זרחה אך השמיים כבר היו סמוקים בורוד כתום משגע ביופיו.
צילמתי מבעד לחלון הסלון את השמש מסמיקה את המזרח:
  אח"כ סרגתי עוד נעל בית. רק בעשר בערך, יצאנו לצלם. על קיר הנגריה הצהוב אשר אהבתי.
בחרתי את הג'ינס של המעצבת מירב אמיר מאיר וחולצה של la flama  עם הדפס שמזכיר לי מיקסד מדיה.
אקססוריז:
שרשרת חרוזי קרושה שקיבלתי ליומולדת מעדי לי
קשת עם פרח (מוכר?)
 חגורת רטרו
סנדלי אצבע חומים
תיק צד יפהפה שקיבלתי ליומולדת מחברתי מיכל (כספית)
צילום: אדם ויסמן
מודעות פרסומת
מאת עינבלית פורסם ב-30X30

30X30 יום 6

מה ללבוש ביום בית?
מה, להשאר ביום בית בטייץ וחולצת טי בייסיק?
עד הצהריים משכתי בטייץ וטי, והספקתי ביחד עם חברתי שולי לסיים את נעלי הבית מריבועי גראני. אמנם הכנתי אותן לעצמי אך הנסיכה אימצה את הדרדסים החדשים לעצמה.
והם אכן יושבים עליה נפלא. בינתיים התחלתי לסרוג עוד ריבועים, הפעם אני מקווה שזה יהיה בשבילי.
אחרי ארוחת הצהריים בחרתי את האאוטפיט להיום. הפעם הצטלמתי על רקע המכבסה של הקיבוץ. שיהיה מעניין.
בחרתי כפכפים. וככה יצאנו ללוקיישן:
השמלה התנפנפה ברוח, והיה נחמד.
קייצי כזה.
שמלה: מירב אמיר מאיר
אקססוריז: עינבל. שרשרת עשויה מטריקו קשור.
צמיד עשוי מטריקו סרוג במסרגה אחת ומלופף.
ויש זוכה בהגרלה!
בהגרלת שלוש תגיות התה
השתתפו 43
והזוכה המאושרת היא
תגובה ראשית  37:
אש קטנה 2 ו08/10/2012 22:39
  

"השקיות – עוד רעיון נפלא"
אש קטנה 2 מהבלוג משחקים ביומן מסע
אנא כתבי לי מסר עם כתובתך. תודה!

30X30 יום 5

דילגתי על יום, אתמול לא התאים בכלל להתלבש בבגדים יצוגיים, ולכן לבשתי "סתם" בגדי יום וטוב שככה, כי ריח של מדורה ואווירת קמפינג לא הולכת עם בגדים יפים.
אז היום ביחד עם קויה המדהימה שלנו והילדים, כנגד הקיר הצהוב של הנגרייה בחניתה ולמול הנגר הנחמד והמופתע מאוד מסשן הצילומים
לובשת:
מכנסי ג'ינס של המעצבת מירב אמיר מאיר
חולצה קצרה כחולה של אותה מעצבת נפלאה
סנדלים: טבע נאות
אקססוריז:
קשת של מור מ"גזרה פרטית"
צמיד קרושה בסריגת מטאטא עם כפתור פנינה רטרו שהיה של סבתא שלי
חגורת רטרו מאמא שלי (תודה אמא!)
תיק צד יפהפה שקיבלתי ליומולדת מחברתי מיכל (כספית)
(תודה לבתי ליה על הצילומים היפים!)
דוגמא מהתיק
שיחקנו משיכות בחבל
ועצרנו אצל נמיקי וניצי ב"חנותא"
ויהי צהריים יום שני.
המשך שבוע טוב
עינבל
מאת עינבלית פורסם ב-30X30

30X30 יום 4

יום רביעי לאתגר, יום שבת. הפעם זה קל.
בשבת אני אוהבת ללבוש שמלות, וכך נבחרה השמלה הזו של Matti Maman שהיא יחסית סולידית. החלק העליון שלה בגזרת V מעטפת באפור מדוגם, והחלק של החצאית במעטפת בשחור.
בחרתי במגפונים וגרביים בדוגמא סקוטית בכדי להוסיף נגיעות צבע ומראה מעניין יותר לאאוטפיט.
מצאתי לוקיישן מפתיע מאוד לצילומים אמש. בלילה, בקסטרו מן בחיפה (גרנד). האיש שלי בחר בגדים ואני צילמתי את ההשתקפות שלי והייתי סטייליסטית אישית עבורו.
וככה מוקדם יותר, בלי צעיף הקסם הלבן
אקססוריז:
קלוזאפ לשרשרת (עם תודה מיוחדת לדלית שהעניקה אותה לי ליומולדת)
ולקשת שהכינה מור מ"גזרה פרטית"
צעיף הקסם ,magic scarf בישראל עולה כ70 ש"ח ליחידה, בחו"ל כולל משלוח סביב 7$ ליחידה.
שמתי לב שכשאני לבושה היטב, מתייחסים אלי מאוד יפה. אנחנו כבר מכירים את הפתגם "הבגד עושה את האדם" אבל גם את "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". העובדות בשטח הן שבבגדים שהייתי אמש בקסטרו מן, זכיתי לקבוצת מוכרניות ש"רבו" עלי. לעומת הרבה פעמים בעבר שבבגדי "עבודה" זכיתי להתעלמות מוחלטת….
נחמד לי ללבוש בגדים שמחמיאים לי, אני מרגישה זקופה יותר.
(ושוב כותבת בבגדי ספורט, עוד לא בחרתי אאוטפיט להיום)
שבוע טוב
עינבל

30X30 יום 3

אז אתחיל בכמה מילים על אתגר הרמיקס, אני קוראת לזה אתגר מלתחה.
לא המצאתי אותו ובמשך השנתיים החולפות עקבתי אחרי כמה וכמה בלוגריות וחברות וירטואליות ואמיתיות שביצעו אותו.
למעשה יש כמה אתגרי מלתחה, ואתגר 30X30 הוא הסבלני והנוח ביותר מביניהם.
יש אתגר של חודש עם ששה פריטים, למשל, מה שמצריך המון יצירתיות.
או אתגר שכולו ג'ינס וחולצות T לשלושים יום, עם כל המשחקים האפשריים. כמו כאן.
יש אתגרים שמאפשרים רק חצאיות, או רק ג'ינס. יש המון אפשרויות ותמיד אפשר להמציא אפשרות כלשהי לבד ולאתגר את עצמי.
רשימת קריאה:
ככל הידוע לי, מי שהתחילה אותו היא קנדי  בכל יום,  Kendi Everyday
עם הכללים הבאים:
  1. לבחור 30 פריטים ללבוש, נעליים הם חלק מהספירה, מעילים ואקססוריז לא.
  2. Remix the 30 items into 30 or more outfits. – לערבב מה30 פריטים ל30 תלבושות שונות.
  3. אסור לקנות בגדים או פריטי לבוש חדשים במהלך 30 הימים!
והיא חזרה על התרגיל הסוחף כאן
אני התלהבתי מהאתגר שהיה אצל פייה יצירתית, אי שם בשנה שעברה. ככה נחשפתי אליו והתחלתי להתבשל בעניין.
קאת'י ביצעה את האתגר באוגוסט 2011. כאן אפשר לקרוא מההתחלה.
הת'ר כתבה מאמר המתאר את התהליך התכנוני לקראת האתגר של 30 פריטים לשלושים יום. כאן.
רוז בצעה את האתגר, הנה הבחירות שלה
בכול אופן, אני מבקשת מהקוראים והקוראות לשתף אותי בביקורת חיובית בלבד. בימים האחרונים התחלתי לקבל מסרים אישיים סטייל "תכניסי את הבטן" או "רזית יפה אבל לא מספיק בשביל בגדים צמודים". מצד שני גם הגיעו מסרים אישיים סטייל "את נראית נהדר, כל הכבוד" או "זה מעורר השראה, תודה".
אז בחצי השנה האחרונה ירדתי 15 קילוגרמים בקבוצת הרזיה של חלי גרופ בשלומי. אני ממשיכה לרדת. בחירת הבגדים נעשתה מתוך מבחר מצומצם למדי של בגדים ספורט-אלגנט שברשותי, לא מפתיע שרוב המלתחה שלי היא טייץ בגוונים שונים, שמלות גדולות ורפויות המון ג'ינסים ענקיים ויפים שכה גדולים עלי שהם לא נוחים גם עם חגורה.
אני קונה את הבגדים שלי כל פעם שאני יורדת מידה-שתיים בחנויות לבגדי מעצבים. המחירים אינם בשמיים, תמיד נמצא של אזור האאוטלט או המבצעים וכך יוצא שבין 70-190 ש"ח אפשר למצוא פריטים שנתפרו באהבה לגוף הנשי באשר הוא.
החנויות בהן אני קונה:
  1.  my life ויש לה שלושה סניפים: שדרות מוריה בחיפה, בק.טבעון ובכפר כמא. כאן.
MY LIFE
רשת חנויות בגדי מעצבים (ישראלים בלבד)
OUTLET – עודפים
כל החנות עד 199 ש"ח בלבד!!!
מעצבים מובילים: רונן חן, מיקושה, סיגל אפוד,מתי ממן,דיקלה קדם, מירב אמיר מאיר ועוד.


2. בית המעצבים, בהנהלת המעצבת מירב אמיר מאיר
בית המעצבים יצחק שדה 17, רסקו, נהריה 077-4144250
3. Free Spirit סטודיו לעיצוב בגדים  דף פייסבוק כאן
אני מקפידה לרכוש בגדים מחמיאים, כאלו שנעים לי ללבוש ושלא יושבים על כמו אוהל או שק. גיליתי שנשים שלובשות אוהלים נראות כבדות יותר ממה שהן. בכדי להרגיש דקת דגזרה, אני לובשת גזרה דקה. פשוט.


אקססוריז

צמיד חרוזים
הכנתי הבוקר קשת עם פרח
לקחתי רצועת בד שאני אוהבת וחשבתי שיוסיף קצת צבע לאאוטפיט הכהה- אדום פרחוני. השתמשתי ברצועת בד באורך 30 ס"מ, ורוחב 3 ס"מ. העברתי תך כיווץ לאורך השוליים. לפני כן חתכתי "פיקים" בעומק של 2 ס"מ בערך ובמרחק של 2-4 ס"מ בערך. לא מדוד או משהו. הידקתי את הבד לעיגול, תפרתי כפתור כהה באמצע, וחיברתי עם דבק סקוצ' לקשת מתכת שהיתה לי.
תליון בלית' סבורסקי שקיבלתי מתנה מהאיש שאיתי (שגם צילם עבורי את הקלוזאפ)
שבת שלום!
עינבל

30X30 אתגר הביגוד, יום 2

ראשית- תודה לכם על התגובות המעודדות בתחילת האתגר.
מסתבר לי שזה כלל לא פשוט לבחור בבוקר מתוך המבחר המצומצם את השילוב להיום.
האמת היא שהחלק הכיפי מבחינתי הוא האקססוריז, כמובן.
הנה היום השני.
מכנסיים די עבים אבל מאוד נוחים ויפים (שוק קח תן סוכות)

חולצה mikusha,
אקססוריס: צעיף ססגוני של lane bryant

חגורת טורקיז, סנדלי טבע נאות. תודה לרוני כהנא על הצילומים!

הנה מה שכתבתי:

יום 2 לפרויקט 30, קפטנס לוג.
היה לי קשה לבחור מה ללבוש. התחשק לי צבעוני מאוד ואז הבנתי שהבגדים שבחרתי כולם על סקלת הצבעים הקרים. לבסוף החלטתי על המכנס הזה שהוא מעניין, יש לו פרחים על הכיס וגימור מיוחד, על החולצה של מיקושה שיש לה קצת משחק עם הפרונט ויוצא מעניין והכי חשוב, בעצם בניתי את האאוטפיט לפי הצעיף הזה, שהוא מה שבאמת מתחשק לי היום. צבעוני. ביום רגיל, לא במסגרת הפרויקט, הייתי לובשת חולצת בייסיק ירוק תפוח ומכנס טייץ שחור וכתום. מראה ספורטיבי שהיה מספק את הצורך שלי בססגוני. או את השמלה האדומה שלא נכנסה ל30 הנבחרים.
ויהי בוקר ויהי ערב, יום 2.

אוסף הדרכות לתיקי ים

המאמר מופיע בפטפוטי רשת 9
*
אספתי המון הדרכות לתיקי ים אופנתיים וכיפיים. רובם בתפירה. צבעי הים של כחול שמיים, צהוב החולות וקצף הגלים הלבן עושים לי הרגשה רעננה של ונוס עולה מן הים.
עונת הים נפתחה מוקדם בחוף אכזיב, ואחרי כמה ביקורים מהנים עם הילדים, הלכתי לשאול את המציל איזו שאלה והמציל ענה מה שענה והוסיף את תואר הכבוד "גיברת".
אפשר לומר שכך, בגיל 37 ועם נשמה של בת 16, גיליתי שאני כבר לא ילדה. הדבר זעזע אותי והשאיר בי חותם בל ימחה, מסוג ההגדרות שעד היום לא השתייכתי אליהן.
כשסבתא שושנה מתה, היא הופיעה מולי ברוחה ונראתה בת 16 לכל היותר. תלתלים ערמוניים סביב לחיה המנומשות וחיוך פרוש מאוזן לאוזן. את רואה, אמרה לי סבתא-בת 16 שלי במותה. תמיד אמרתי לך שאני מרגישה בת 16 בגוף של זקנה. סוף סוף אני חופשיה!
אני עוד זוכרת איך סבתא התמרדה כשנהגי האוטובוס היו אומרים לה "גברת" ועוד יותר התרגזה שהיו אומרים "גיברת" בעברית משובשת. אני לא גיברת, מחתה. תקראו לי שושנה. ובאמת כולם קראו לה שושנה בכרמיאל, והיא בהחלט היתה שושנה ולא שום גברת או גיברת. ואני בכלל הייתי ילדה וכל הגברת הזה לא נגע לי בכלל, עד לאותו יום שבו הפכתי לכזו. לגיברת.
אולי הייתי צריכה לענות לו באותה דרך, אל תקרא לי גברת תקרא לי שושנה. אבל אני לא שושנה ואני חושבת על מה הייתי צריכה להגיד רק אחרי שהשיחה כבר נגמרה ורק רצה אצלי בראש בשחזורים.
אז מאז אני גברת וגברת ראויה לתיק.
יש תיקים שמתייבשים מהר ולא לוקחים חול הביתה- תיקי רשת שונים
כמו תיק רשת  נגד יתושים.
לחיצה על כל תמונה היא קישור להדרכה.
והנה תיק יש שעשוי בקלי קלות מרשת לכביסה משודרגת. פטנט!
ועוד תיק רשת יפה
התיק הבא – רק התחתית שלו רשת, וגם הוא לא יביא חול הביתה. אני מודה שרצפה עם חול זה אחד המתכונים הבטוחים להטריף את דעתי. למזלי רוברט שואב חול פנטסטי ומאז שהוא כאן אני רגועה. (רוברט הוא רובוט שואב, דיסק שטוח שעובר על הבית ומשאיר נקי).
רשת זה גם קרושה, הנה תיק קרושה לים- כולל הוראות
תיקים אביביים ויפים. מה שמאפיין תיק ים זה שהוא תיק כתף, עם רצועות ארוכות דיין לתלות אלכסון כתף ואז יש יד אמא לכל ילד, אם צריך.
לחיצה על תמונה היא קישור להדרכה מצולמת
תיק שהופך למגבת חוף
תיק משעוונית. אני קונה בחנויות הפלסטיק שעווניות ממש יפות ב10-15 ש"ל מטר. אלו ששכבה פנימית היא אלבד, הכי נוחות לתפירה.
אגב, בקומונת תפירה ויצירה לבית ולמשפחה תתקיים בקרוב החלפת תיק ים. הקומונה סגורה- ז"א שצריך להגיש בקשה, להתקבל, להציג עבודות ולהגיב בכדי להשתתף. מצד שני זה מקנה זכות להיות חלק מהחלפות.
מה איתכם? מה היה הרגע שהפכתן לגברת/אדוני? מה חולף לכם בראש כש/אם זה קורה?
ספרו!
עינבל

30X30 הכרות והתחלה

האתגר: 
30 פריטים, לא כולל אקססוריז, מהם ארכיב במשך 30 ימים 30 שילובים – אאוטפיט שונה בכל יום.
הקווים המנחים שלי:
1. עלי ללבוש אאוטפיט אחד כל יום.
2. עלי ללבוש כל פריט לפחות פעם אחת.
3. הבגדים האחרים שמותר לי ללבוש מלבד האתגר הם פיג'מות ובגדי ספורט או בית.
המטרות שלי:
  1. ללבוש בגדים מחמיאים, להרגיש ולהדגיש את מה שטוב לי.
  2. להנות מהאקקסוריז ואף ליצור לי עוד אקססוריז בהתאם לצורך.
  3. להיות יצירתית עם הפריטים שבחרתי.
שנתחיל?
ואלו הפריטים שנבחרו:
הנעלה: 4 פריטים
ביגוד: 24 פריטים (פיניתי שורה קדמית בארון ודחסתי את האחורית בבגדים האסורים LOL)
חסרים 2 פריטים. בכוונה. זה חופש המשחק שלי. לזוג סנדלי שורש אדומות, למשל, או שמלה אדומה. בחירה שמשאירה לי עוד קצת גמישות. יצירתית? עד הסוף!
אקססוריס: חופשי
שנתחיל?
יום #1
מכנסיים: אריסטו: טייץ פסים מחובר לחצאית ג'ינס.

גופיה שחורה בסיסית

עליונית תכולה תחרה של IMAGINATION

סנדלי שורש

חממיות גראני שסרגתי

1.
אקססוריז: כפפות חממיות מגראני
עינבל

אריחים מצויירים בקלי קלות

אנחנו גרים בדירה זמנית, קיבוצית וחמודה.
חלק מהארגזים בכלל לא פרקנו, כי אין לאן. אז אנחנו חיים ככה, עם סלון זעיר ולא מוגדר, פינת אוכל ענקית ומטבח קטן ונוח.
החלטתי לנסות ולהתנסות באריחי מדבקה תוצרת "וניל" למרצפות. למזלי, המרצפות פה טרצו, הסוג החביב עלי ועל האריחים המצוירים.
רציתי ליצור משחק וקצת אלמנטים מעניינים במטבח ובסלון, שני החלקים הפחות מוגדרים בדירה הזו מבלי להכנס להוצאות גבוהות. אחרי הכל זו דירה שכורה.
(באתר יש בתצוגה רק מדבקות אריח אבל אם תכתבו שזה בשביל רצפה ולא קיר,
ישלחו לכם את המדבקה המתאימה.)
כךנראה דגם בארוק 121
המדבקה שהזמנתי היא הדוגמא כולה על אריח אחד, לא ארבע.
וזה פורטוגל 150:
מדובר במדבקות PVC עבה ואיכותי, ושיטת ההדבקה דומה להדבקת טפט.
משתמשים במגב מטבח קטן ונוח, מנקים את המרצפת היטב ומתחילים…
מבט צד
וכך מושכים את גב המדבקה מצד אחד וביד השניה גורפים-מהדקים את המדבקה לרצפה. כך לא נוצרות בועות אויר.
המופלא במדבקות הללו שהן שקופות מעט. מה שמאפשר שילוב הרמוני עם המרצפות הסמוכות.
מיקמנו את המדבקות לפני ההדבקה- עד שהוחלט המיקום ואז העברתי אותן לרצפה.
אני מתהלכת כאן בדירה עם תחושת חג. איזה יופי!
פורטוגל 150 מוקמה במטבח מול הכיור
ושתי מדבקות בארוק כחול במתחם הסלון
ומה מבחינת ניקיון?
העניין בבדיקה, ניסיונות קצרים שערכנו הראו יציבות ועמידות, אבל יש לנו כאן לפחות שנה-שנה וחצי לבדוק את הנושא.
והכי נחמד. כשמפנים את הדירה אפשר לקלף אותן. אם רוצים.
והמחיר, 44 ש"ח למדבקה של 20*20. אני חושבת שבמחיר כזה, תענוג לשדרג את הבית!
* עינבל מ"עינבלים" ממושב שדמות דבורה מציעה גם היא את אריח "וניל". הנה קישור לדף הפייסבוק עם אלבום האריחים, ב36 ש"ח לאריח.
זו תמונה מ"עינבלים":
וזה האתר של "וניל" שיושב בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל. יש להם גם מדבקות קיר לפי קטגוריות. המחיר של האריחים נקבע לפי גודל האריח פלוס דמי משלוח. ניתן לשלם בויזה וגם סליקה טלפונית, בהתאם לנוחות הלקוח. המשלוח בדואר – מההזמנה עד ההגעה- לקח כאן יומיים.
כך נראה האתר- לחיצה על התמונה היא לינק לאתר עצמו.
שלכם
עינבל, לקוחה נלהבת

דוגמאות צביעה גיאומטרית

כשאני נכנסת לחנות צעצועים או ספרים, אני תמיד בוחנת בעניין את המקום הזה עם עמוד החוברות המסתובב. אני זוכרת לטובה ימים ולילות בהם צבעתי את דגמי בוקי בדוגמאות של שטיחים, אריחים, לבבות. פלא שאני אוהבת אריחים מצויירים?
מאז שהיו קטנים, פינקתי את ילדיי בחוברות של דגמי בוקי. ותמיד, ללא יוצא מן הכלל, כשהזמנתי אותם לעשיה – התחלתי בעצמי. לא רק בגלל שמה שאמא עושה תמיד יותר מושך מ"לך תעסיק את עצמך", אלא בגלל שאני באמת עושה את זה בחדווה. כי זה כייף, ויש שם הרבה זכרונות ילדות מתוקים כשגם אמא שלי היתה מתחילה בעצמה וסוחפת אותי.
בוקר ראשון של החופש הגדול. הפעם באמת חופש, אני והילדים, 3 חתולים וגורה.
על השולחן חתול בעמדת תצפית אופיינית, 2 חבילות של "דגמי בוקי". קו נקודה עם מספרים למתקדמים, ודוגמאות גיאומטריות, עם מספרים. פסיפס מספר וצבע.
הכל אצלנו סביב שולחן האוכל. ארוחת בוקר, צביעה, תפירה. זה מרכז הבית, ליבו הפועם של הבית שלי. גם כשהיה לי סלון, העדיפו חברותי את פינת האוכל. וביחוד כעת, כשאין לי סלון בדירה הקטנה. אני חושבת שבתכנון הבית שלי כדאי להתייחס ללב הזה. פינת האוכל.
אבל ערימה של צעצועי בוקי לא מספיקה בכדי לפתות את שני הילדים שלי לשולחן. אני שולפת מהמחבוא חבילת טושים חדשה והראשון מגיע (הגדולה קוראת על כורסת השמש).
ומזמין גם אותי, אז כמובן שאני מצטרפת. אבל אני מאמינה בקיצורי דרך וככה זה נראה אצלי: הקפת שטחים בעלי אותו מספר ומילוי אחיד…
ואחרי יותר מארבעים דקות של ריכוז מהנה
היום הוא כבר שיכלל את זה, הוא צובע את המספרים לפי הסדר העולה של הופעתם. 0 זה לבן. הוא כבר זוכר בעל-פה.
את קו-קו עד 150 הוא הכין בסבלנות מרשימה, אבל התעייף מאיסוף הנקודות. ובכל זאת לא עזב עד שסיים.
מאז הערמה הולכת וגדלה, ובה דוגמאות שונות המתגלות תוך כדי צביעה.
אני ממליצה לבחור כל פעם חוברת אחרת ממבחר דגמי בוקי ותמיד לחשוף אותן ביחד עם חפיסת עפרונות או טושים חדשים.
אני מאוד אוהבת דוגמאות צביעה גיאומטריות ואיור חופשי  והנה הפוסט הקודם שלי בנושא:
 כאן עוד רעיונות להכנת צביעה לילדים, איור, דפי צביעה להורדה ועוד
1. לאייר ולצבוע, תרגיל מרתק לאפקט תלת מימד
2. מוצא חן, הבלוג של מיכל, עם כרטיס לצביעה שהופך למעטפה יחודית, להורדה
    
  
    
3. דפי צביעה לABC
    
4. דגמים לצביעה לחיצה על הדגם מקשרת לאתרו
אפשר גם להגביר את העניין – ולצבוע דוגמאות במונוכרום (גוונים של אותו צבע), בצבעים מנוגדים, ועוד.
אבל הכי חשוב זה לזכור מהי מטרת החופש הגדול. חופש. וחופש מרגישים בשתי דרכים: מנוחה על פי הצורך ולא לפי השעון המעורר ולעשות מה שרוצים.
זהו זמן לנוח, לישון, לגדול (כי רק כשישנים גדלים), להתרפא, להתחזק, להחלים.
זהו זמן ליצור ביחד עם הילדים, ביחד עם ההורים, לבלות בעשיה משותפת (ללכת לקניון ביחד לא נחשב בילוי לדעתי).
זה זמן להתענג על היחד.
חופש נעים!

עינבל

סיפור: ביער ביער

העצים ביערות בצ'כיה הלהיבו אותי.
שם, איש לא כרת את היערות והם צומחים להם שם ללא הפרעה, מקבלים גשם כל השנה, שלג בחורף וגשמי אביב ועלוות פרחים רעננה כשטיח פרושה.
באחד הבקרים, בטפליצה, בעוד הקבוצה נודדת מחדר האוכל לחדרי הטיפולים (אמבטיות של בועות כמו סודה לשתיה, ניסיתי ולא נהנתי אז, בגיל 20), עליתי על פק"ל טיולים.
נעלי הליכה שוות (טכניקה, 800 ש"ח, אז), מכנסי דגמ"ח (עם המון כיסים), אולר, פנס, כוס, מחברת אקוורלים וכמובן צבעי מים ומכחולים. ופאוץ', עם כסף מקומי (קורונה).
איפה בקבוק מים ולמה כוס?
אמרו לי אז שכל המים ביער ובנחלים הם מי שתיה. לא היה שם זיהום. אפשר היה לכרוע, לגרוף כוס ולשתות. מושלם כמו באגדות.

בכדי לרכוש מפת מסלולים ירדתי רגלית לככר שליד הנהר, שם היו קיוסקים שמכרו קפה, תה, ופל בלגי עם יוגורט ואוכמניות (נפלאים) וקצפת ומפות של מסלולי האזור.

אז התחלתי בוופל עם הקצפת והאוכמניות וכשסיימתי אותו ביקשתי בצ'כית מפה למסלול שהתחיל שם ליד.
אבל סבתא שתמיד עזרה נשארה במלון ומצאתי את עצמי נאבקת בעיצורים ובחוסר ההבנה מצד המוכר. לבסוף באין אונים התפרצתי בעברית.
"אני צריכה מפה לטיול שמתחיל כאן ליד, מה לא ברור!!!"
כנראה שבעברית אני מדברת עם כל הגוף ובצ'כית רק עם השפתיים, כי המוכר מיד נתן לי את המפה הנכונה (שעלתה משהו שווה ערך לחצי שקל. כאלו צריכים להיות מחירי המפות! לא 90 ש"ח למפה כמו בארץ!)
ויצאתי בהליכה נמרצת לטיילת לאורך הנהר לכיון תחילת המסלול

והתחלתי ללכת. אותו בוקר לא אמרתי לאיש אנא פניי מועדות. פשוט יצאתי לטיול, בבטחון המלא של בת 20 שחושבת שהכל נפלא ויהיה בסדר.
התחלתי להתרחק מהעיר לתוך המסלול, עצים גדולים ופרחים דומים לשלנו, סנאים קטנים ואויר רטוב מגשם דק.
עליתי בקצב לפי המפה שבידי על ההר, נשמתי עמוק ושקעתי במחשבות בעוד רגלי הולכות מאליהן.
אך רגליי שהלכו מאליהן עצרו כשהגשם נהיה שוטף
ומצאתי את עצמי בשביל לא מסומן, בלי שום דרך לגלות את הכיון הנכון במפה (כי לא לקחתי מצפן וירד גשם צפוף בלי שמש)
ככל שבדקתי במפה, הבנתי מה עגום מצבי, בלי שאיש ידע אפילו היכן לחפש אותי.
המפה, שהיתה מפורטת יותר מזו:

ופחות מפורטת מזו (כי למעשה הכילה רק מסלול אחד, פיסה אחת מתוך כל זה ובהתאם עלתה רק כחצי שקל)

נגמרה בחלקה הצפוני.
ז"א כנראה שפיספסתי אי שם את הדרך החוזרת והצפנתי מעבר לגבולות המפה. אגב, בצ'כיה הסימונשבילים על העצים. כך שיתכן שבהרהורי לגמרי לא ראיתי, שכן עיני מנוסות בזיהוי 3 פסים, שניים לבנים ואחד צבעוני ביניהם, ולא חיצים על עצים.
למזלי, בגיל 20, הייתי אמיצה מאוד. עמדתי על הר ומימיני היה שיפוע חזק מכוסה עלווה ירוקה שהוביל למקום גבוה יותר.
כיתפתי את התרמיל ובתוך ערפל של גשם שוטף טיפסתי עד שנגעתי למעלה. החלקתי מדי פעם, דשא רטוב זה יופי של משטח סקי (תשאלו את האלו בגלבוע שמוכרים לישראלים חבילות גלישה על דשא רטוב) אך לבסוף הגעתי לקצה.
מחוץ לגבולות המפה יצאתי מהענן, והבטתי מזרחה. ראיתי כתמים שנראו לי כמו בתים של לגו והלכתי לעברם.
דברים קטנים הם רחוקים, ולקח לי יותר משעתיים להגיע לכפר הקטן. השמש החלה לשקוע ורצתי למה שנראה כמו מרכז הכפר.

היקום היה בעדי ובדיוק ברגע ההוא עצר שם אוטובוס והנהג שאל אותי לאן אני רוצה.
"טפליצה" עניתי.
בתנועת יד רחבה הוזמנתי פנימה, והנהג סיפר שהאוטובוס הזה עובר שם פעמיים ביום. בשש בבוקר ובשש בערב. וחוזר ריק לטפליצה כי הוא מחזיר עובדים הביתה.
אני והנהג דיברנו במשך כרבע שעה עד שהגיעה התחנה שלי, ליד בית ההבראה.
הנה בית ההבראה:

הודתי לו מאוד ועליתי לחדר, התרחצתי והחלפתי לבגדים יבשים והגעתי בדיוק בזמן בשבע וחצי לארוחת הערב.
איפה היית היום, שאלו סבא וסבתא.
עשיתי טיול ביערות, אמרתי.
טיול ביערות??? חרדו שניהם.
ליערות כאן אין סוף,
את עלולה ללכת לאיבוד ולעולם לא ימצאו אותך, הם נזפו בי.
אם תפלי איש לא יציל אותך.
זה בסדר, אמרתי, נפוחה מגאווה חסרת שחר. הלכתי לאיבוד, אבל מצאתי את הדרך חזרה.
מאותו יום סבתא תמיד שלחה איתי מישהו, בד"כ היא עצמה. באותה עת לא הבנתי מה כבר קרה, אבל הנה עברו 17 שנים ואני כבר יודעת.
אוהו איזו פוחזת חסרת דאגות שהייתי.
אוהו כמה סכנות יכלו להתרחש ולא התרחשו.
ואוהו איזה מזל שהיה לי!
את שאר הטיולים עשיתי בחברת סבתא המתוקה לעיר טפליצה

שם למדתי על שיטת המיקוח הצ'כית ועל הורקה שוקולדה . וזה כמובן לפרק הבא.
שבת שלום
עינבל

בתים עתיקים בצ'כיה, סיפור

כשהייתי בת עשרים ומשהו יצאתי עם סבא וסבתא שלי, ועם קבוצה שהם אירגנו, לטיול ונופש בצ'כיה.
תפקידי היה להדריך בפראג ולהנות בשאר הזמן. ההדרכה בפראג היתה מהנה מאוד עבורי ועבור הקבוצה והתחברתי אל האנשים מאוד. רק שאני הייתי הכי צעירה, והילדה הבאה בקבוצה היתה בת 60 ומשהו.
בחלק השני הקבוצה נכנסה לסדרת טיפולי ספא ואמבטיות בריאותיות ב teplice ואני טיילתי רגלית בסביבה.

אני מבינה צ'כית וסבתא פרידה ז"ל גם לימדה אותי עוד ועוד לקראת הנסיעה כך שבהחלט הצלחתי רוב הזמן לתקשר עם המקומיים, אבל העדפתי אנגלית.

פעם אחת עשיתי טיול רגלי ברחוב הראשי של העיירה, ברחוב הותיק ממנו הלכנו אל הנהר והעיר.
התבוננתי, צילמתי, בתים קטנים ויפים וליד כל דלת יש ספסל שמיועד לתפוס את מעט השמש.
בקיץ, כשהיה יום עם 8 מעלות צלזיוס, אמרו יום חם היום וישבו בנחת ובבגדים קצרי שרוולים תחת השמש. אני באותה עת הייתי בסוודר וכובע צמר.


ובכן צעדתי ברחוב כפרי והתבוננתי בבתים, שכל אחד מהם נראה כמו הזמנה ואכן אם התעכבתי דיי מול אותו הבית- יצאה גברת צ'כית אדומת לחיים וחייכנית לשוחח עימי.
גיליתי מעל בית אחד אותיות אבן ובהן כתוב 1820
מעל בית אחר, כמה בתים הלאה משם, את התאריך 1892
והרחק משם היה גם בית עם התאריך 1901
הבתים אכן היו בתי אבן שניכר בהם שהם בני שנים רבות, ובכל זאת אחזה בי התרגשות גדולה בטיול הכמעט ארכיאולוגי שערכתי שם.
לאחר מכן התעכבתי זמן רב בין קרני השמש ליד בית עם המספר 1903, עד שיצאה נערה ולחייה תפוחים ורודים שדיברה קצת אנגלית ובררה מדוע אני כה נלהבת.
סיפרתי לה שממש מדהים איך בתים כאלו ישנים נשארו ועדיין שימושיים.
למה ישנים, שאלה הנערה.
בעדינות אמרתי לה- לפי התאריך אני רואה. 1901, 1903, 1892 וכו'… אלו בתים בני מאה שנים ויותר!
אה, אמרה לי הנערה ולחיה מסמיקות מעט, אלו לא תאריכי הקמת הבתים.
אז מה אלו, שאלתי.
אלו מספרי הבתים, ענתה לי, נבוכה בשל הטעות שטעיתי.
ולמה הבית הראשון שם בפינה הוא 1880, שאלתי.
כי הרחוב הזה הוא המשך של העיר מעבר לנהר. המספרים מתחילים בעיר ונמשכים לתוך הרחוב כאן.

צחקתי, היה באמת מצחיק, והנערה הצטרפה אלי וכך שתינו צחקנו עד שגם הלחיים שלי הפכו ורודות וצחקניות כמו שלה. וכך התיידדנו, וכל פעם שנפגשנו ראשית צחקנו.

בפרק הבא: על הטיול ביערות שערכתי לבדי, בטפליצה

כריסטופר אלכסדנר, דפוסי בית לחיים

כריסטופר אלכסנדר הוא ארכיטקט שחקר ומצא דפוסים של בניה שמעודדים חיים.

קראתי במשך שנים שוב ושוב את הדפוסים (תרגום מאת יונת שרון) (patterns) שלו ואלו השפיעו על הדרך בה אני בוחנת את העולם. מומלץ.
אך כעת, עם החשיבה המחודשת, הכנתי לי רשימת קריאה שתעזור לי תהגדיר את הצרכים והחלומות שלי לגבי הבית שנבנה.
כמה דוגמאות לדפוסים שאני אוהבת במיוחד:

  • ריבועים והמלבנים המדויקים, דוגמת גביש, שמעצבת האדריכלות העכשווית, אינם מועילים במיוחד לבני האדם ולמבנה עצמו. צורות אלו מבטאות את החזון המוגבל של אנשים העסוקים יותר מידי במערכות ואמצעי יצורן."  צורת החלל הפנימי
  • שולי הבית: יש להתייחס לשוליים של הבניין כישות בפני עצמה, מקום, אזור עם נפח, ולא סתם קו או חיבור ללא עובי. לשבץ בשולי הבניין מקומות שמזמינים אנשים להתעכב. ליצור מקומות עם עומק וכיסוי גג, מקומות לשבת, להשען, לפסוע, במיוחד בנקודות סביב הבניין שמשקיפות לאזורי התרחשות מעניינים או יפים בחוץ.

  • חדרי גומחה, אחד הדפוסים החביבים עלי, הנה מיטת גומחא חקסימה. בכלל הבנתי שאני אוהבת גומחות ונישות בנויות והן נעימות וביתיות בעיני. אני רוצה שהבית יתוכנן כבר עם נישות לספרים, למדפים, לפסלים.
  • מדרכה עם חריצים- טובה לסביבה ולנו
  • צורת החלל הפנימי – שזה משהו שלדעתי קשה להשתחרר ממנו, הנטיה שלנו לריבועים וקירות ישרים, נכון?

ועוד מאמר מומלץ  מאת יונת שרון– תכנון הבית בעזרת דפוסים של כריסטופר אלכסנדר

  • אתר http://naturalhomes.org/ עם הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר ודוגמאות קיימות של מימושן.

ממליצה לקרוא, עוד ועוד, לבדוק מה התחושות לגבי מה שקראתי ואיפה זה יכול להפוך למציאות גם ביום יום שלנו כאן.
עינבל

בא לי סקראפ

כבר כמה שבועות אני מתהלכת עם תשוקה לסקראפבוקינג, בתרגום מהיר- עיצוב דף אלבום.
התחלתי לממש את התשוקה בעזרת בחירת כמה צילומים מוצלחים מהחודשים האחרונים והדפסתם בחנות צילום בנהריה. זה סיפור שלם, כי צריך למצוא חניה (תודה לאל על פנגו), ללכת עם שני הילדים בשדרות הגעתון (שם משתנה שמי מאמא עינבל לאמא תקני לי), להכניס את הדיסקונקי (פלאי הטכנולוגיה) וללכת לטייל לעוד חצי שעה (אחרי רבע שעה הוא יצא אk הרחוב וקרא לנו לחזור, שמחתי!). ואז לחזור (אמא תקני לנו גלידה), והנה עוד גלידריה (אולי גם תקני לנו גלידה כאן?) ואז חנות צעצועים (רק להכנס, בבקשה אמא?). אישי המקסים קורא לחנויות הצעצועים בשמן הראוי. מלכודות הורים.
ברגע שנכנסתם עם הילדים (גילאי 2-16) אתם לכודים. הדבר הכי קשה בעולם זה להשתחרר מהמלכודת ולצאת חפה ממתנות ובארנק מלא. זה לא קורה הרבה, ומעטים המבוגרים שמסוגלים להכנס ולצאת בלי שינוי כלשהו במצב הצבירה שלהם. והמצברוח. שלא תיהיה כאן טעות. אני מאוד אוהבת חנויות צעצועים. אני מרגישה בהן כמו ילדת יומולדת, ועכשיו כשאני כבר "גדולה" אני יכולה לקנות לעצמי! איזה כייף!
אבל המקום בו הכי כייף לי להיות ילדת יומולדת זה במסיבת היומולדת עם המשפחה שלי. שם אני בו זמנית גם אמא וגם ילדה ובת ואחות, גם נכדה וגם כלה וגם אהובה. המון כתרים נהדרים שמתחלפים על תלתליי.
אז כבוד היומולדת שלי עשיתי מנוי לשלושה חודשים לקיט החודש של MY PUNCH ואתמול הגיע הקיט של מאי. חגיגה מעוררת ומשמחת מאוד שמיד הושיבה אותי אל השולחן והפעילה אותי במשך 3 שעות מענגות ביותר.
ולהלן התוצאות, כפולה עם תמונות משפחתיות מהיומולדת שלי (אני צילמתי) בגן לאומי בית שערים (לקחתי את המוזמנים שלי גם לסיור מודרך, בהדרכתי. נהנתי מאוד. אם כי לחגוג יומולדת בבית קברות זה מקברי מעט. ניחא, אולי זה מקורי?)

דף אחד מהכפולה על גבי דף מעוצב

תקריבים: הרבה דודלינג בעט שחור, תיפורים, איורים וציורים סביב אלמנטים מהקיט. הכל משתלב יחד!

ודף שני מהכפולה התחיל כדף קארדסטוק לבן שעבר צביעה רקע בסיבובים עם מטלית לחה, באקריליק ירוק וצהוב, החתמות שונות ואפקטים שונים

קצת תקריבים

עם הרבה דודלינג (= איור ביד חופשית) ושילוב אלמנטים מקיט החודש

שוליים קרועים וחיבור בורדר תחתון ועוד.
חומרים:
אקריליק של פולקארט (5 ש"ח במקס סטוק)
חותמת פרפר מהסט הזה 12$

חותמת שעון 4.24$

מדבקות ראב און (מתגרדות) הסט הזה

מדבקות עם אמירות
NOTE TO SELF NS28014

מקיט חודש מאי.
וטיפ קטן: מספרי NON STICK של פיסקארס. עלו לי 5$ (8 כולל משלוח) והם מעולים לגזירה עדינה של תמונות ולאמנטים.

נהנתי מאוד!
יום נפלא
עינבל